מאת: צוות מועדון או”פ-טק
עולם ההייטק מוצף מכל עבר במונחים בשפה האנגלית, מהמיטאפ הראשון שלך ועד ראיון העבודה ושגרת היום-יום בכל תפקיד
צוות מועדון או”פ-טק הכין לך את המתנה המושלמת לקראת המיטאפ הקרוב בנושא צוותים: מילון של המונחים החשובים ביותר מעולם הטכנולוגיה והיזמות שחובה לשלוט בהם אם את/ה רואים את עצמך בעולם ההייטק בשנים הקרובות. המילון קיים במלואו כאן בבלוג האגודה, ובתור מתנה מיוחדת לקראת המיטאפ הקרוב, הוא זמין להורדה גם בתור חוברת דיגיטלית.
יוניקורן (Unicorn) – חד קרן, כינוי לחברת הזנק (סטארטאפ) ששוויה מעל מיליארד דולר. המונח מתייחס לחברות פרטיות בלבד.
אקוסיסטם (Ecosystem) – מושג השאול מעולם הביולוגיה ומתאר מערכת אקולוגית, אך בעולם היזמות וההייטק, מתאר קהילה שעובדת בשיתוף פעולה עם הפריה הדדית בין חבריה.
אלבייטור פיץ’ (Elevator Pitch) – “נאום מעלית”. אם הייתם נמצאים במעלית עם משקיעים והייתם מספרים על המוצר בצורה תמציתית מחד אך שמעבירה את רעיונותיכם בצורה ברורה וקולעת מאידך – סימן שהעברתם להם נאום מעלית.
מיטאפ (Meetup) – מיטאפים הם מפגשים בעלי תכנים מקצועיים בנושאי טכנולוגיה, יזמות, וסטארטאפים. מפגשים אלה מהווים הזדמנויות לצבירת ידע מקצועי וליצירת חיבורים וקשרים.
רואד שואו (Road Show) – “מסע חשיפה” – סדרת פגישות של יזמים מול משקיעים ויזמים אחרים בהם מציגים את המוצר במטרה לשכנע את המשקיעים להשקיע.
אם-ויפי (MVP – Minimum Viable Product) לעומת פי-או-סי (POC – Proof of Concept) – אם-וי-פי (MVP) הוא מוצר יחסית מוגמר הכולל סט של פיצ’רים ספציפיים במטרה לתאר את המוצר באופן הטוב ביותר. מדובר בסוג של גרסה “רזה” של המוצר הסופי המסוגלת לבחון אותו מול לקוחות אמיתיים. MVP הוא מוצר לכל דבר ואמור לתת חוויה שלמה ללקוח מבלי שיחוש שמשהו “לא מוכן”.
לעומתו, POC הוא הוכחת היתכנות – ההתמקדות בשאלה האם הרעיון אפשרי למימוש מבחינה טכנולוגית ופיננסית. POC מאפשר התנסות וקבלת פידבק ראשוני תוך כדי הורדת הסיכונים הכרוכים בפיתוח הסופי של המוצר לפני שחרורו לשוק באופן מלא. מאחר ופעמים רבות נדרש POC לצורך גיוס ההון הראשוני, נהוג להציג את ההיתכנות הכלכלית כבר במסגרת התוכנית העסקית, גם אם טרם הוכחה היתכנות טכנולוגית.
אג’יליטי (Agility) לעומת ווטרפול (Waterfall) – אג’יליטי היא שיטת פיתוח עבודה זריזה וגמישה אשר מתאפיינת בשיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח ללקוחות באמצעות עדכוני קוד זמינים ומהירים (הקרויים ספרינטים – Sprints), בעבודה בצוותים, בניהול של בנק משימות (backlog) ובלקיחת בעלות ע”י הצוות.
בשונה ממנה, ווטרפול זכתה לשמה משום שהיא מדמה מפל מים בו המים זורמים מבריכה גבוהה לנמוכה. כלומר בווטרפול שמים דגש על חשיבה מלמעלה למטה: קודם כל מאפיינים את דרישות המוצר ואז ממשיכים לתהליך הפיתוח. החיסרון העיקרי בשיטת הווטרפול הוא חוסר היכולת לבצע שינויים בתכנון המוצר משום שאלו גוררים משאבים ועלויות גבוהות.
פרויקט (Project) לעומת מוצר (Product) – פרויקט הוא דבר זמני מטבעו מוגדר בהתחלה ובסוף, וכתוצאה מכך מוגבל בהיקף ומשאבים. הוא לוקה בחסר בתהליכי פידבק ולמידה ארוכת טווח של הלקוח וחוויתו את המוצר.
לעומת זאת, בדרך חשיבה של מוצר, כמו בשיטת האג’יליות, ישנו תהליך של למידה מפידבק, ובייחוד ישנה הבנה שהלקוח וצרכיו משתנים, ולכן ניתן ואולי אף צריך לבסס שינויים במוצר לטווח ארוך.
פיבוט (Pivot) – שינוי כיוון. ביצוע פיבוט הוא למעשה שינוי בכיוון של העסק כתוצאה מתהליך פידבק ולמידה. לעיתים ניתן להבין עוד בשלבים הראשונים שהמוצר לא מביא לצמיחה, ובמקרה כזה אפשר לעשות שינוי מהותי ולהתחיל בכיוון חדש. עסקים מבצעים פיבוט כדי לענות על צרכי השוק המשתנים ולהאיץ מכירות.
אקסלרטור (Accelerator) לעומת חממה (OCS funded Incubator) – אקסלרטור “מאיץ סטארטאפים” באמצעות תוכניות האצה עבור יזמים וחברות. תוכניות אלה ממומנות בדרך כלל על ידי מקורות מימון עתירים כמו חברות ענק, משקיעים פרטיים וממשלות. אלה מציעות ליזמים מסגרות לימוד שיעזרו להם ללמוד את עולם היזמות, לבנות תוכנית עסקית ולשווק את המוצר. לרוב כל מחזור של תוכנית כזו נגמר בערב שבו היזמים מציגים את הסטארטאפים בפני משקיעים על במה ומכונה “Demo Day”.
לעומתן, חממה הינה גוף עסקי שנמצאים בו יזמים ועסקים בשלב ההתחלתי להקמת הסטארטאפים שלהם (שלב ה-seed), כאשר בדרך כלל מדובר בחברות בעלות טכנולוגית חדשניות בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים העסקים והיזמים סביבת עבודה, סיוע וייעוץ מאנשי מקצוע וגם מימון, כדי שהיזמים יצליחו להגיע למוצר מסחרי, להתקדם לסבבי גיוס נוספים ולצבור הון נוסף. הטבות אלו אשר ניתנות בחממות הן בדרך כלל תמורת בעלות חלקית על החברה.
בוטסטראפ (Bootstrap) – הוצאה לפועל של סטארטאפ במימון עצמי בלבד, כלומר רק מכספים אישיים או מהכנסות החברה החדשה, וללא גיוס משקיעים או הכנסת בעלים נוספים לחברה. שיטה זו עלולה לפעול לרעת היזם כי כרוכים בה סיכונים כספיים מיותרים, ובמקרים רבים ההשקעה אינה מספיקה בשביל להתניע את החברה ולהובילה להצלחה. לעומת זאת, במקרה ההפוך, היזם זוכה לשמור בידיו את השליטה בכל תהליכי קבלת ההחלטות של המיזם, ואינו כבול למשקיעים או לקרנות הון סיכון.
יוזר אקספיריינס (UX – User Experience) ויוזר אינטרפייס (UI – User Interface) – חווית המשתמש, ה-UX, עוסקת בחלק החוויתי של השימוש במוצר ומנסה להפוך אותו לטוב ביותר. תהליך ה-UX כולל תכנון נכון של עיצוב בעל ממשק נוח וידידותי, ארכיטקטורת מידע גבוהה, טכנולוגיה מתקדמת ורגישות לצרכי הלקוח.
חווית המשתמש הולכת לצד UI – עיצוב ממשק המשתמש. מדובר בחלק הויזואלי של החוויה. עיצוב ה- UI יביא לידי ביטוי את חווית המשתמש, כלומר את ה-UX, תוך שימוש בארגז כלים שמכיל את כל האמצעים הוויזואלים כגון צבעים, תמונות, איורים, הנפשות ועוד.
פרונט אנד (Front End) לעומת בק אנד (Back End) – פרונט אנד, או צד לקוח, הוא החלק הויזואלי של האתר/אפליקציה, מה שרואים בפועל עם העיניים. פיתוח פרונט אנד מודרני נעשה בדגש על עיצוב טכנולוגי עשיר ומתקדם ולצורך בניית מערכות web אשר תומכות בתקשורת עם שרתים ומסדי נתונים. מפתחי פרונט אנד שולטים בשפות כמו HTML, CSS, Javascript ובטכנולוגיות כדוגמת React, Angular, Vue ועוד.
לעומתו, בק אנד, או צד שרת, הוא “מאחורי הקלעים” של האתר או האפליקציה אליו המשתמש אינו חשוף. בבק אנד דואגים שכל הדברים המתרחשים בפרונט אנד יתפקדו ויפעלו כפי שמצופה מהם. מפתחי בק אנד דואגים שחלקי הפרונט והבק יתקשרו באמצעות השרת המרוחק אליו הם פונים. פיתוח בנק אנד נעשה בשפות כדוגמת Python, Java ועוד.
גיט (Git) – מערכת לניהול גרסאות המבוססת על קוד פתוח ומסייעת בניהול קוד. היתרונות של גיט טמונים בהיותה מבוססת קוד פתוח ובאפשרויות שיש בה למעקב אחר שינויים בקוד הנעשים ע”י מספר רב של מתכנתים.
ביג דאטה (Big Data) – מאגר מידע הכולל הרבה (אלפי עד מיליוני) שורות של נתונים ללא ארגון ספציפי, המגיעות ממגוון מקורות, איכויות ופורמטים. בקיצור, הצד האחורי של ארון התיוק.
פגישות סטנד אפ (Standup Meeting) – פגישות להתעדכנות של כל הצוות יחד, נקראות ככה מאחר ומטרתן היא להיות כל כך קלילות ומהירות (כעשר דקות) שאין צורך לשבת והן נעשות בעמידה. פגישות אלה מתקיימות בדרך כלל בבוקר ובתחילת השבוע, כדי שכל הצוות יידע אילו משימות נמצאות על השולחן, מי עושה מה וכו’. זמן מעולה לבקש או להציע עזרה!