מדוכאות ולא יודעות: חלק ב’

מאת: נועה סופי ווגמן

התהליך הפמיניסטי שאנחנו עוברות הוא עצום, הוא מרגש ומעל לכל הוא פשוט הוגן.

בואו נחקור קצת יותר לעומק איך דפוסי מחשבה מעכבים נראים מבפנים ואיך אנחנו יכולות לעשות עבודה פנימית, שתקדם את התהליך הפמיניסטי, אבל בעיקר את עצמנו. 

פרפקציוניזם הוכח כתכונה המכשילה בעיקר נשים. הנטייה לדרוש מעצמנו ולא לתת לעצמנו מנוח ומקום לא להיות מושלמות מעכבת אותנו וגובה מחירים כבדים. מעבר למחירים במקום התעסוקה והקריירה, היא גובה מאיתנו מחירים פסיכולוגיים שאין שום סיבה אמיתית שנרגיש. 

דפוס קלאסי נוסף שכולנו מכירות היטב הוא – הריצוי. ההתעקשות שלנו שכולם יחשבו שאנחנו נהדרות, לא פוגעות, מושלמות, חכמות, יפות (והרשימה ארוכה וארוכה) יכול להביא למעגלים פנימיים הרסניים שאנחנו בכלל לא מודעות אליהם. הדפוס הזה מתבטא בדברים הקטנים ביותר בתוך חיי היומיום שלנו. דוגמה שהייתי עדה לה לפני כמה ימים היא מישהי שעשתה קעקוע ולא הייתה מרוצה מאחד הקווים בקעקוע. הוא היה נראה לה עקום למדי, אבל בגלל החשש שהיא תפגע במקעקע היא לא אמרה לו את דעתה עד ששכנעתי אותה. אחרי שהיא אמרה לו, במשך שעה שלמה דיברה על זה שהיא חוששת שפגעה בו או הורידה לו את מצב הרוח. המשפט שהיא אמרה היה – “אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני מבאסת”. אנחנו נמנעות כל כך הרבה פעמים להביע את דעתינו, לבטא את עצמנו, להשמיע את קולנו, להתלבש איך שבא לנו, לאכול מה שמתחשק לנו, לעבוד במה שמושך אותנו וללמוד את מה שבוער בנו – מהחשש מה יגידו עלינו.

אנחנו חושבות שדפוסי מחשבה אלה מעכבים אותנו רק בהתפתחות האישית, אבל בצער גדול, מחקרים מראים כי מגדר נשי הוא אחד מגורמי הסיכון ללקות בהפרעות חרדה והפרעות נפש. דפוסי מחשבה מעכבים, מחשבות שליליות, פרשנות רגשית שלילית לאירועים – כל אלו מהווים סיכון גדול ללקות בהפרעות שונות. מערך קוגניטיבי זה קשור כמובן גם למזג ולנטיות אישיותיות מולדות. אולם התפיסה המקובלת כי נשים נמנעות יותר ממצבים חברתיים, צריכות מלווה, ביטחון, לא מסוגלות לדאוג ולשמור על עצמן, חלשות ונזקקות – כל אלו מהווים גורמים מטרימים לתפיסה שלנו את עצמנו. תפיסה שיש לה משמעות מהותית באופן בו אנו חוות את החיים שלנו, את עצמנו ואת האופן בו אנו מתמודדות עם אירועים קשים בחיינו. 

יש שיגידו כי כל הנטיות שצוינו כאן הן לא נשיות, אלא אנושיות. הפמיניזם משמעותי גם בגלל שהוא נותן מקום לקולות נוספים של גברים ומערער על דמות המיתוס הגברי המפרנס והחזק. אבל תגידו מה שתגידו, מחקרים מוכיחים שדפוסים אלו ניכרים באופן משמעותי יותר אצל נשים. יתרה מזאת ההשפעות של דפוסים אלו על נשים הוא גדול יותר – בקריירה, ביחסים בין-אישיים וגם בהפרעות חרדה נפשיות. 

אני קוראת לכולנו ללמוד את דפוסי המחשבה שלנו, את האופן בו אנו תופסות את עצמנו ולנסות לראות איפה אנחנו יכולות לקחת אחריות בעצמנו. להכיר את המקומות בהם לא רק החברה בחוץ מדכאת אותנו, אלא איפה אנחנו מדכאות את עצמנו.

דעי את עצמך

** מאמר זה נכתב כחלק מפעילות פורום נשים וא.נשים, מועדון שוויון מגדרי והעצמה נשית.
>> לפרטים והצטרפות לחצו כאן

>> לקריאת “מדוכאות ולא יודעות: חלק א'”