“וולקאם טו יזראל!” – אין לנו ספק שאת המילים האלו שמעו אינספור יהודים ויהודיות מהתפוצות, רגע אחרי שנחתו בישראל במסגרת פרויקט תגלית היוקרתי שנוסד בשנת 2000. את ה-“סיפור האמריקאי” רובנו מכירים בדמות רשמים של יהודים ויהודיות שראו לראשונה את הכותל, ביקרו במצדה ואכלו מנת פלאפל בשוק מחנה יהודה, אבל מעטים/ות מאיתנו שמעו את ה-“סיפור הישראלי” של המארח והמארחת.
אז איך זה מרגיש ללוות קבוצת תיירים בביקורם, הראשון לעיתים, בארץ ישראל? ערכנו ראיון קצר עם בן שביט, סטודנט של האוניברסיטה הפתוחה שיצא לפרויקט וליווה קבוצה של תיירים במסע שלהם בארץ ישראל. פייר? נראה לנו שהוא נהנה:
מה גרם לך להחליט “לעצור את הכל” ולצאת לטיול של 5 ימים עם אנשים שמעולם לא פגשת?
“מה שגרם לי לעצור הכל ולצאת לטיול זה ההזדמנות של פעם בחיים לייצג את ישראל בפני משלחת של אמריקאים צעירים, להכיר להם את התרבות שלנו , להכיר את התרבות האמריקאית וליצור קשרים בין לאומיים עם אנשים שלא הייתי פוגש בשום מקום אחר.”
מה הדבר שהכי הפתיע אותך מצד התיירים והתיירות?
“הדבר שהפתיע אותי מאוד היה הנימוסים שלהם , ההקשבה לאחר , הרצון הרב שלהם ללמוד ולהכיר את התרבות הישראלית ואת ארץ ישראל”
למי היית ממליץ לצאת למחזור תגלית הבא, שיוצא בקיץ?
“לכל סטודנט שמעוניין לחוות חוויה של פעם בחיים, להכיר אנשים חדשים, תרבות חדשה, לייצג את הארץ, להתמודד ולשפר את הדיבור באנגלית, לפתח את יכולת הדיבור מול קהל (בעיקר באנגלית)”
באיזה מקומות היית? האם גם אתה, כתושב ישראל, למדת על הארץ משהו שלא ידעת לפני הטיול?
>> לפרטים נוספים והרשמה לפרויקט תגלית
