מאת: אליה פינסון
זוכר/ת את אליה? אחרי שנים שהייתה סטודנטית “קרוואניסטית” עם בית על גלגלים, היא החליטה להתבסס בין גג וארבעה קירות קבועים ולהתמסר לתפקיד החדש שלה – אמא. הנה כמה מהתובנות והעצות שלה מהשינוי המעצים והמרגש שהיא חוותה.
אמהות חדשות באקדמיה- התפקדו!
תפקיד האם הוא אחד התפקידים המשמעותיים שאישה יכולה למלא בימי חייה, אבל בעידן המודרני, הוא ממש לא התפקיד היחיד. כך שלהיות אמא זה דבר אחד, ולהיות “חכמאמא” זה דבר אחר לגמרי. בין שלל תופעות הלוואי הנלוות לשינויים העצומים שגוף האישה עובר בהיריון ולידה ניתן למנות: קשיי קשב וריכוז, ירידה בפונקציות קוגניטיביות, דעיכה ברמות האנרגיה והמוטיבציה ועוד. כל אלו לא תורמים להישגים האקדמיים שלנו, אז איך בכל זאת מצליחים?
סדר עדיפויות חדש: לצד התינוקת שנולדה נולד גם הצורך בשינויים והתאמות. ההתאמה הראשונה קורית מעצמה, כאשר סדר העדיפויות שלנו משתנה וצרכי העולל החודש מוצבים בראשיתו. ועכשיו מגיע הזמן לשאול, מה מכל שאר הדברים החשובים- חשוב קצת יותר? מה חשוב קצת פחות? שהרי נכון לעכשיו, לא נוכל להספיק את הכל, ובטח שלא באותה איכות ביצוע. ואולי טוב שכך, כי “תפסת מרובה – לא תפסת דבר”. אם גם את שואפת למצוינות, זה עלול להיות קצת קשה, אבל זו גם הזדמנות לעבודה עצמית (כן כן, עוד עבודה…).
מה, כבר נגמר היום? הזמן הופך להיות המצרך היקר ביותר, ונדמה שלנצח הוא במהדורה מוגבלת. עד שנמצא דרך להוסיף שעות ליממה, נוכל לנצל את השעות הקיימות בצורה טובה יותר. הדרכים לעשות זאת רבות, ושווה להשקיע קצת זמן כדי למצוא את הדרכים המתאימות לך. האינטרנט גדוש באינפורמציה מהסוג הזה, אז תצאי לטיול עם העגלה (שיקנה לך כמה רגעי שקט), שימי אוזניות ותקשיבי לפודקאסט שיסדר לך את הקופסה ויגרום לך לחשוב מחוצה לה.
החיים כמולטיטאסקינג אחד גדול: אותו טיול בעגלה, למשל, יכול להיות מנוצל לטובת האזנה לספר קולי/הרצאה- ואז הרווחנו זמן שקט עם הקטנ/ה, פעילות גופנית קלה ואפילו זמן למידה. עוד דרך להשיג קצת שקט וזוג ידיים פנויות היא להשתמש במנשא. מומלץ בחום! המנשא מאפשר לנו להישאר קרובות ופנויות מתמיד, ומחקרים מצביעים על תועלות גבוהות בכל הנוגע לשימוש במנשא והיקשרות לבייבי שלנו.
מיינדפולנס והיפוכו: מהצד השני, כשהקשב מפוצל לכל כך הרבה מוקדים שונים, איכות הביצוע צפויה לרדת. מתוך כך, ובהמשך ישיר לסעיף הראשון, אין לנו ברירה אלא להנמיך ציפיות לגבי התוצאה (באופן זמני!). לפעמים העיקר הוא להמשיך ללכת, גם אם אנחנו צולעות או מדדות. ואם בכל זאת מזדמנות כמה דקות פנויות, אפשר להקדיש אותן לנוכחות מודעות ושקטה (או בשפת העם: מיינדפולנס), רק כדי להיזכר איך זה מרגיש להיות נוכחת בפעולה אחת ויחידה במלואה.
טיפת מוטיבציה וים של השראה: מרגישות חסרות מוטיבציה מתמיד? זה ממש בסדר, ואפילו טבעי. חשבו על המטרה הסופית שלכן, שלשמה אתן עובדות אקסטרה קשה עכשיו. עצמו עיניים ודמיינו את עצמכן בטקס סיום התואר, את המשפחה שלכם יושבת בקהל וממתינה שיקראו בשמכן עם עיניים נוצצות מגאווה. רק חשבו על המודל שאנחנו מנחילות לילדינו- אמא שאפתנית, חזקה, עצמאית ואינטלקטואלית!
לחשוב טוב: כחלק מהיותנו יצורים אנושיים במאה ה-21, תשומת הלב שלנו ממוקדת לרוב ב”חסר”, במה שאין, או במה שלא הספקנו. זה יוצר אצלנו תחושה מתסכלת, נדמה שאף משימה לא תושלם לעולם. בואו נהפוך את זה! נתרגל לשאול את עצמנו דווקא מה יש? מה כן הספקנו, כנגד כל הסיכויים? בואו ניתן לעצמנו קצת יותר קרדיט- כי להיות אמא (ומעבר) זה ממש לא מובן מאליו. נשתדל לתגמל את עצמנו על כל משימה שהושלמה, כל אחת במה שהיא אוהבת, כי ממש (אבל ממש) מגיע לך.