מאת: יניב סובול
בתחילת חודש יולי קרה דבר משמח ויוצא דופן בוול סטריט: ארבע חברות הייטק ישראליות החלו להיסחר בבורסת הנאסד”ק
יודעי/ות דבר יגידו שמדובר רק בעוד ארבע חוליות בשרשרת של הנפקות בתעשייה, שהגיעו לשווי של כמה מאות מיליארדי דולרים מאז תחילת השנה. הרבה כסף, הרבה שמפניות וקונפטי, אבל בעיקר – הרבה הזדמנויות של החברות להתרחב ושל העובדים/ות לקחת חלק בהצלחה.
אי פעם שאלת את עצמך מה המשמעות של הנפקת חברה בבורסה, אילו זכויות וחובות הדבר מצמיד לחברה ומה זה אומר על הסיכויים שלנו להצליח בתעשייה הטכנולוגית? כדי שלא תפתחו סטארט אפ רק כדי להבין מה כל זה אומר, עשינו קצת סדר במספרים האסטרונומיים:
מה היא “הנפקה”, ולמה היא טובה?
כל חברה, קטנה כגדולה, צריכה כסף כדי לממש את המטרות שלה. דרך אחת לגייס את ההון הרצוי למימוש מטרותיה היא להציע חלקים קטנים בחברה המעניקים שותפות בהחלטות, הנקראים מניות. כל חלק שכזה עולה כסף למי שמאמין/ה ביכולת של החברה וחושב/ת שהשווי שלה יעלה, ולכן המשקיעים/ות מוכנים/ות לשלם על אותם חלקים “מעט” כסף היום, בשביל סיכוי שהחלק היחסי שלהם בחברה יהיה שווה יותר בעתיד. כאשר מניות כאלו מוצעות לרכישה לציבור הרחב, ניתן לומר על חברה שהיא ביצעה “הנפקה”.
מה משתנה בהתנהלות החברה מהרגע שהיא מונפקת?
תלוי בחברה: לפעמים העניינים מתחת לפני השטח ממשיכים כמעט כרגיל, ולפעמים ההנפקה תובעת שינויים משמעותיים בהתנהלות הפנימית של החברה או אפילו במוצר או השירות שלה, לנוכח הכוח וההשפעה שקיימים כעת בידי בעלי/ות המניות של החברה. אך מעבר להתנהלות הפנימית, חייבת חברה שנסחרת בבורסה לפרסם תשקיף הכולל פרטים על המניה, תיאור החברה על נכסיה והדירקטוריון שלה, הצהרות פיננסיות וכיו”ב.
האם מדובר בעוד “בועה”?
הזינוק הפתאומי בכמות ההנפקות והכסף הרב שנספר סביבן אכן מעלים שיח סביב האפשרות שמדובר בבועה פיננסית שעתידה להתפוצץ בכאב והפסדים. ותיקי/ות התעשייה הטכנולוגית יידעו להצביע על “בועת הדוט-קום”, שהתנפחה סביב חברות אינטרנט והתפוצצה לאחר מפנה המילניום, בתור תמרור אזהרה מהתלהבות יתר מהמצב. אותה בועה התאפיינה בהשקעות ספקולטיביות סביב חברות אינטרנט שחלקן טרם הוכיחו את עצמן בשטח.
אותם חששות עשויים להיות לגיטימיים ואף מבוססים. עם זאת, יש להסתכל על היציבות והוותק של רבות מהחברות שהונפקו מאז תחילת השנה: ענקית המשחקים פלייטיקה (Playtika) הוקמה ב-2010 ומעסיקה אלפי עובדים/ות בארץ ובעולם, חברת מנדיי (monday.com) הוקמה בשנת 2012 והשירות שלה צמח והפך לחיוני מתמיד בזמן משבר הקורונה, וחברת סימילרווב (Similarweb) הוקמה כבר בשנת 2007 והגיעה להנפקה המיוחלת בחודש מאי האחרון.
על מה כל החגיגה?
הנפקה היא נקודת מפנה משמחת ומשמעותית בהיסטוריה של החברה, ועבור לא מעט יזמים/ות מדובר בחלום נשגב לא פחות מאקזיט. ליבת ההנפקה היא כאמור הנגשת ניירות הערך לציבור, וחלק גדול מאותו “שופוני” של שמפניות וקונפטי נועד למשוך את המשקיעים/ות להעיף מבט בניירות הערך של החברה (ולרכוש אותם, כמובן). כמו כן, ראוי לזכור שחלק מעובדי/ות החברות החזיקו באופציות שהגיעו לשווי של מאות אלפי או מיליוני שקלים – אחלה סיבה לפתוח שמפניה ולרקוד באמצע וול סטריט.
מה זה אומר על היכולת שלנו לקחת חלק בהצלחה?
נהוג להסתכל על הצלחה ביזמות טכנולוגית, בעיקר כאשר מדובר בחברות סטארט אפ, רק דרך ראי האקזיט: העלאת הערך של החברה במהירות, ניצול הזדמנויות חולפות ומכירת החברה בהקדם על מנת לעבור לחברה אחרת או לחופשה ללא הגבלת זמן בקריביים. המסלול להנפקה מציע נקודת מבט אחרת: הצלחה לאורך תקופת זמן ארוכה יותר, עם דגש על התמדה ועבודה רצינית ומעמיקה על מוצר או שירות איכותי. אלמנט המזל משחק תמיד תפקיד מסוים בהצלחה, אבל גיל החברות שהונפקו בחודשים האחרונים ילמד אותנו שיעד ההנפקה דורש הרבה יותר ממזל או באז חולף, ואין להגיע אליו בלי ארך רוח ויציבות שלא בהכרח מאפיינים את הסטארט אפ התזזיתי שחי ונושם סיכונים.
מתי כדאי לחברה להנפיק, ומתי לא?
אם לחברה חסר מימון, כסף, כוח אדם או כלים בשביל להתקדם עם המטרה או הרעיון שלה, או אם הגדילה שלה מוגבלת בשל הגורמים הללו, הנפקה יכולה להיות כלי מצויין ושלב התפתחותי מתבקש. אם אין צורך בהון או משאבים נוספים, אין טעם להזדרז עם ההנפקה – במידה והמוצר או השירות טובים, הרווחים כבר יגיעו עם הזמן.
מועדון או”פ-טק ליזמות טכנולוגית הוקם כדי לתת לך את הידע והכלים לפיתוח יוזמה טכנולוגית מצליחה. אם קראת בשקיקה עד לכאן ועוד לא הצטרפת למועדון, כדאי לעשות זאת בהקדם – אירוע הבכורה של או”פ-טק כבר ממש מעבר לפינה!