מאת: שירי שדה
אם עדיין לא צפיתם בסרט של נטפליקס “מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית” או בגרסה הישראלית של דרור גלוברמן “הקרב על המוח”, או שכן צפיתם ובא לכם ללמוד עוד, המאמר הזה הוא בשבילכם.
קרה לכם פעם שהסתכלתם בפייסבוק מפרופיל אחר וראיתם שהתוכן בו שונה לחלוטין מהתוכן בפיד שלכם? בואו נבין למה זה קורה: הרשתות החברתיות וגם מנועי החיפוש לוקחות בחשבון את נטיותינו האישיות ובהתאם אליהן הם משתמשים באלגוריתמים שמתאימים אישית את התוכן שנחשף אליו או את התוכן שלא נחשף אליו. למעשה הם בונים פרופיל שלנו שמכיל את כל המידע עלינו: מה חיפשנו, על מה דיברנו, מה מעניין אותנו ואפילו איפה היינו. אנשים שונים יחשפו לתוצאות ולתכנים שונים במנועי החיפוש וברשתות החברתיות, זאת בהתאם לדעותיהם, המצב הסוציו אקונומי שלהם, היסטוריית החיפוש שלהם ואפילו המיקום הגאוגרפי בו הם חיים. תופעה זו מכונה “בועת הפילטר”, היא שמה אותנו במעין בועה כשלמעשה מחליטים עבורנו ומונעים מאיתנו את החופש לבחור במידע אותו אנו מעוניינים לצרוך.
למה בכלל מנועי החיפוש והרשתות החברתיות מתאמצים כל כך לפלטר עבורנו את התוכן אליו נחשף?
כדי להמחיש את התשובה בואו נבנה פרופיל פיקטיבי של משתמש פייסבוק:
יונתן, בן 29 מתל אביב, שמאלני בדעותיו, טבעוני ופעיל למען בעלי חיים, מאורס לבת זוגתו קרן.
החיפושים של יונתן מהיממה האחרונה מתעסקים במתכונים טבעוניים, אחוז הכלבים שננטשו בתקופת הסגר האחרון וגם גני אירועים לחתונות בימי הקורונה. חיפושים אלה הם מידע מהותי שמנועי החיפוש והרשתות החברתיות אוספות על יונתן ומשתמשות בו על מנת לפלטר את המידע אליו הוא יחשף. בעקבות החיפושים, יונתן הולך להיחשף לתוצאות חיפוש ופוסטים העוסקים בטבעונות, בזכויות בעלי חיים ובעולם החתונות.
נניח שיונתן מעלה עכשיו פוסט לפייסבוק שמביע את דעותיו הפוליטיות, או שהוא משנה את תמונת הפרופיל שלו ומוסיף לה מסגרת עם כיתוב בעל קונוטציה פוליטית, כפי שראינו לאחרונה אצל חלק מחברי הפייסבוק שלנו.
ישנם שני תרחישים שונים לכך:
- הפוסט יחשף לאנשים עם דעות זהות לאלה של יונתן, בכך הוא יקבל לייקים, תגובות רבות, תמיכה, אהדה, תחושת שייכות ורצון להמשיך ולשתף בפוסטים נוספים מבלי לחשוב פעמיים.
- הפוסט יחשף לאנשים עם דעות מנוגדות לאלה של יונתן, מה שיוביל להתנגדות לדעותיו, שלילה ואף ניכור ויביא אותו לתחושת עצב ובדידות. בסופו של דבר אחרי מספר פוסטים כאלה הוא ינטוש את הפלטפורמה ויפסיק לשתף את דעותיו ברשתות החברתיות.
מאחר והרשתות החברתיות מעוניינות שהמשתמשים ימשיכו להיות פעילים וישתפו כמה שיותר, הם חושפים את הפוסטים שלנו רק לאנשים דומים לנו עם דעות זהות לשלנו, לדבר יש היבטים חיוביים והיבטים שליליים:
החיובי: הפילטור גורם לסינון “רעש”, מידע שפחות רלוונטי אלינו לא יגיע אלינו, מה שישמור על פוקוס, יגביר יעילות, ישפר את המהירות שלנו וגם ייצור קהילות בעלות עניין משותף ודעות זהות.
השלילי: בעולם המציאותי אנחנו מטבענו בוחרים סביבנו באנשים שהם כמונו, אך כאן נלקחת מאיתנו זכות הבחירה לבחור למה אנחנו רוצים להיחשף ומקבלים אשליה שהמציאות היא שונה ממה שהיא באמת, אנחנו לא חשופים לכל המידע כדי שהמציאות תהיה שלמה כפי שהיא באמת. אנחנו נחשפים ל”כפילים” שלנו שמהדהדים רק דעה אחת ודבר זה אינו מעודד הקשבה לדעות אחרות אלא חוסר סבלנות לדעות שאינן חופפות את דעותינו.
אם תשאלו לדעתי האישית, אני חושבת שהתוצר של בועת הפילטר מביא איתו דור שלם שלא יהיה מסוגל להסתכל לאדם שונה ממנו בעיניים ולנהל איתו שיח בריא ואמיתי. הבועה פוגעת בפלורליזם, בסבלנות ובקבלה שלנו את השונה מאיתנו, קל וחומר שונה מרוב החברה. בעיני זה מאוד מקדם ערכים קפיטליסטיים ומכריח אותנו לקבל על עצמנו בעל כורחנו תוצאה שלא היינו בוחרים בה מראש, ככלל וכפרט.
אם תשאלו את אלי פאריסר שהרצה על בועת הפילטר בTED, הוא כבר ירחיב וישתמש במונחים של סכנה, של מלכודת ששמים לנו. הוא מדבר על צמצום ראיית העולם שלנו ועד כמה בועת הפילטר מסכנת אותנו ואף עוד יותר מסכנת את הדמוקרטיה.
