הצד האפל של הכוכבים שכולנו אוהבים לאהוב

מאת: שירלי קדוש

במהלך שנות חיינו שמענו לא פעם על דמויות גדולות רבות שהשפיעו על ההיסטוריה האנושית והאנושות בכלל.

אותן דמויות קיבלו שבחים אין סוף, הפכו לאייקון מהפכני או חדשני ולא מעט פעמים למושא להערצה והשראה. אך לא כל הנוצץ הוא זהב, למרות השפעתם ותרומתם הניכרת על התרבות העולמית ויסודותיה של חלק מן המדינות, בתוך אותן דמויות היו גם פגמי אישיות רבים שלא כולם מכירים וספק אם גדולתם הייתה מתקבלת בימינו.

צ׳ה גווארה

רופא, מהפכן סוציאליסטי ואייקון תרבות שהצטייר כלוחם צדק. לאחר שסיים את תואר הרפואה שלו, הוא עבר לעבוד במקסיקו ושם פגש את פידל קסטרו הקובני שמטרתו הייתה להפיל את נשיא קובה דאז, פולחנסיו בטיסטה, אשר הנהיג מדיניות שהיטיבה עם העשירים וזאת על חשבון האוכלוסיות החלשות וכן היה מעין שופר של האמריקאים. עם הגעתם של המהפכניים הקובנים אל חופי קובה, ביניהם גם גווארה שהצטרף כחובש, הם הותקפו על ידי צבאו של הנשיא ומרביתם הובסו וגאוורה היה מבין 22 האנשים ששרדו ואשר בנו את התשתית לצבא המהפכני שלהם. לאחר מכן, המשיך גווארה לבוליביה, שם לחם מול צבאות הנשיא רנה בריינטוס וארה״ב אך לבסוף נתפס והוצא להורג בגיל 39 בלבד.

במהלך מלחמות הגרילה שלו לקידום הסוציאליזם, גווארה נהג לכתוב על מסעותיו ורעיונותיו אך בפועל הוא סתר את כל מה שכתב בספריו ולמעשה, זה ככל הנראה מה שגרם לו לכישלון. הוא היה טוב בתיאוריה אבל מסופר כי כי כאשר הייתה לו הזדמנות אמיתית לממש את רעיונותיו הוא היה כישלון מוחלט. כמו כן, למרות מעשי החסד הרבים שעשה בעבור החלשים, הוא נודע כמפקד קשוח ונטול מעצורים שהוציא להורג המון עריקים ואנשים שהיו חשודים כבוגדים ואף למעשה היו פעמים שהוא נטל את חייהם הוא בעצמו לא פעם. בנוסף, יש הטוענים שעל פי כתביו נראה כי הוא רדף הומוסקסואליים (הייתה קיימת סברה שהוא בעצמו היה הומוסקסואל) והרג המון מהם וכך גם ילדים והכל במטרה להשיג את מטרותיו. בהקשר הזה נטען גם כי שיטות הרצח שלו היו מאוד מגוונות ואף על גבול הסדיסטיות.

צ׳רלי צ׳פלין

שחקן, במאי ויוצר אנגלי מהחשובים והאייקוניים בתולדות הקולנוע והתרבות בכלל שהיגר לאמריקה וגורש לשוויץ. צ׳פלין עשה את צעדיו הראשונים בעולם המשחק כבר בגיל 5 ולמעשה החזיק קריירה תלולה ומתוקשרת בעלת 75 שנים. אחד הדברים היחודיים בצ׳פלין וביצירותיו הוא שסרטיו ברובם היו אילמים ושהוא היה מעורב בכלל הליכי ההפקה של סרטיו – מכתיבת התסריטים, דרך הבימוי ועד לבחירת פסקול המוזיקה שלהם המאפיינים את סגנונו יוצא הדופן.

בתוך כך, בסרטיו של צ׳פלין תמיד היו אלמנטים אישיים ואוטוביוגרפיים כאשר החל משנות ה-30 נכנסו אליהם יותר ויותר היבטים פוליטיים ולמעשה, הוא מעולם לא הסתיר את דעותיו השמאלניות. הסרט הפוליטי ביותר שלו הוא כמובן “הדיקטטור הגדול” אשר היה למעשה הומני גדול שבעקבותיו צ׳פלין שילם מחיר אישי כבד ובכך הוכיח כי הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

יחד עם זאת לא ברור אם כוונותיו כלפי נשים היו טובות הן. צ׳פלין היה חובב קטינות, פדופיל, ואוהב נשים ידוע ולא פעם הוא הסתבך בשערוריות כאלה ואחרות. תחילה יצא צ׳פלין עם נערה בת 16 שטענה כי היא הרתה ממנו אומנם אחרי החתונה התברר שלא הייתה הרה, אבל עד מהרה היא נכנסה להריון באמת. בנם מת בגיל שלושה ימים, והשניים התגרשו כעבור כמה חודשים. בגיל 35 הוא קיים יחסים עם נערה בת 15 שגם נכנסה להריון ממנו ומשפחתה איימה עליו שאם לא יתחתן עימה הם יפנו לרשויות בטענה על אונס סטטוטורי אשר יוביל למאסרו ולכן הם נישאו. מערכת היחסים ביניהם הייתה קשה ולבסוף היא בקשה לגירושין מצ’פלין, מלווה במסמך פומבי סנסציוני בן 42 עמודים, המלא בהאשמות כלפיו בנוגע לאופן בו נהג בה, דרישותיו המיניות החריגות וה”דוחות”, לדבריה, והתעללות פסיכולוגית נמשכת.
אשתו הרביעית של צ׳פלין ואם שמונה מתוך 11 ילדיו, התחתנה עימו כחודש לאחר יום הולדתה ה- 18, בהיותו בן 54. אונה או׳ניל שמה והיא הייתה ביתו של המחזאי הנודע יוג׳ין או׳ניל אשר ניתק עימה קשר בעקבות הנישואים.

האם תרזה

נזירה מסיונרית ופעילה הומניטרית שאת מרבית פעולות הצדקה שלה אשר סייעו לעשרות אלפי אנשים עשתה בהודו וזכתה לשבחים בינלאומיים עצומים בהם פרס נובל לשלום, פרס בראט רטנה (הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו), אזרחות כבוד בארה״ב וכן הוכרזה כקדושה על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני והאפיפיור פרנציסקוס. כמו כן, תרזה התפרסמה גם בזכות ספרי התפילות הרוחניים שלה ולמעשה הפכה לסמל לצדקות ויושר בעיני רבים.

תרזה הקימה מסדר מיסיונרים שפועל עד היום וכולל כ-40,000 אלף נזירות הפועלות בבתי יתומים, מסייעות לאכסניות, מבצעות פעילויות גמילות חסדים וצדקה ברחבי כדור הארץ ומסייעות לפליטים, עיוורים, מוגבלים, זקנים, אלכוהוליסטים, מחוסרי בית ונפגעי אסונות טבע באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ומדינות נחשלות מסביב לעולם. כמו כן, היא הקימה בית חולים ואכסניות למען עניים וחסרי בית ואף בית יתומים.

בשנים האחרונות, התברר כי האם תרזה לא באמת הייתה כזו ישירה וצדקנית וזה בנוסף לכך שהיא התנגדה בתוקף להפלות מלאכותיות גם אם הן כתוצאה של אונס וכן לגירושין. יש המספרים כי הייתה קיצונית מדי, נרקיסיסטית, בעלת בעיות נפשיות שאף חשה הנאה מסבלם של העניים בהודו ולמעשה שמרה לעצמה לא פעם את הכספים הרבים שקיבלה כתרומה לקרנות שהקימה.