מאת: אליה פינסון
להקיף את העולם ביאכטה, לטייל לבד בארץ, ללמוד לנגן על קלרינט או להטיס מטוס; לכולנו יש חלומות שמעלים אבק במגירה בדרך להשלמת התואר המיוחל.
בעידן שבו עשייה חיצונית מוערכת יותר מעשייה פנימית, הכי קל לשכוח את עצמנו. האמת היא, שגם סיום התואר מהווה הגשמת חלום בפני עצמו. אבל לפעמים הדרך מתארכת והמוטיבציה נשחקת, וזה סימן שהגיע הזמן לפתוח את המגירה המאובקת ולשלוף משם איזה חלום.
אחד היתרונות של הלימודים באו”פ הוא האפשרות ללמוד מכל מקום בארץ ובעולם (בערך). הפרט הקטן והחשוב הזה, הופך את הגשמת החלום לאפשרית יותר. לפחות כך זה היה עבורי. אחרי 4 שנים באותה דירה ועבודה, ו45 נקודות זכות שנצברו בעמל רב, בין תקופת מבחנים לסמסטר חדש, הגשמתי חלום ישן ועברתי לגור באוטו-קרוואן. מעין משבר אמצע החיים, אם תרצו, רק שהוא הקדים בחצי. אולי יותר משבר אמצע הלימודים.
החיים בקרוואן מציבים את החופש כערך עליון. וגם, כרוכים בחיבור תמידי לטבע ולאדמה. פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים, כי חשיפה לנופים טבעיים חיונית והכרחית לבריאות הנפשית והפיסית של בני אדם. ממחקרים ידוע שסביבה עירונית מלחיצה יותר מסביבה כפרית, וישנם מקרים רבים יותר של חרדה ודיכאון כשחיים בעיר לעומת הכפר.
בתחילת הדרך, חששתי שהחיים בקרוואן יהיו חופשיים מדי, ותהיתי כיצד המסגרת האקדמית תשתלב בתוכם. במבט לאחור, דווקא הלימודים עיגנו אותי ועזרו לי לשמור על פוקוס לצד כל ההתרגשות. גיליתי שכתיבת ממ”ן יכולה להיות ממוקדת יותר, או לפחות מהנה יותר, בצילו של עץ רחב ידיים או על חוף הים. למתעניינים, על קושיית האינטרנט התגברתי באמצעות נקודת גישה מהפלאפון.
אבל לצד כל הרומנטיקה, החיים על גלגלים כרוכים גם באתגרים, לרבות תחזוקה יומיומית של מערכות החשמל והמים, אך לא רק. למשל, הכרתי יותר מינים של זוחלים וחרקים, משאי פעם דמיינתי. כלומר, ראיתי ואפילו החזקתי נחשים בעבר, בפינות חי, גני-חיות ופורמטים דומים, אבל שום דבר לא הכין אותי לנחש החלקלק והממוקד שהתחבא מתחת לקרש שדרכתי עליה, באחד הבקרים השבוע. למקרה שתהיתם, כולנו נותרנו ללא פגע, ובזמן כתיבת השורות הללו אפילו מפלס החרדה כבר צנח למקומו.
וכמו בכל סיפור, הכל התחיל בהשראה. פעם כשהייתי נתקלת בקרוואניסט/ית, הייתי מרגישה צביטה קטנה בלב של פספוס והחמצה. כלל הצביטות בשבילי היו כמות הפעמים שרציתי להתחלף איתם, ובסופו של דבר, זה מה שעזר לי להתחיל לנוע (תרתי משמע). אז תגידו, מתי הרגשתם לאחרונה את הצביטה הזו בלב? ומה הלב ביקש באותם רגעים? חלומות שונים ומגוונים, בכל מיני צבעים, וככל שיהיו, הגשמתם שמה קץ לתשישות הרוחנית שפוקדת אותנו מפעם לפעם…