מאת: יניב סובול
רבות הדרכים לקרוא אותך, קצרה ביותר הדרך לשכוח
כמעט כולנו הרגשנו לפחות פעם אחת שקראנו עמודים מחומר הלימוד ולא הפנמנו אותם עד הסוף. אולי לא הבנו את המושגים המורכבים בחומר, אולי רמת הריכוז שלנו לא הייתה גבוהה מספיק, ואולי פשוט לא הרגשנו מספיק מעורבות בתהליך הלמידה – קראנו את החומר מההתחלה עד הסוף ותו לא.
שיטות ללמידה והבנת הנקרא יש בשפע, אבל הנה אחת שהפכה לפופולרית במיוחד: שיטת SQ3R, שמחלקת את תהליך הלמידה של החומר הכתוב לחמישה שלבים: סקירה, שאלה, קריאה, תיאור, וביקורת. השיטה עוברת מדור לדור בקולג’ים והאוניברסיטאות של ארה”ב, והפכה לשגורה גם בקרב סטודנטים ממדינות אסיה. הנה דרך פשוטה ליישם אותה גם בלמידה שלנו:
1.סקירה (Survey)
השלב הראשון הוא ההיכרות הראשונית עם גוף החומר שלפנינו, מ-א’ עד ת’. שלב הסקירה מבקש שנתבונן בקטע קריאה נתון, למשל פרק או חלק ממנו, ונבין מה הם המרכיבים הבסיסיים והעיקריים שלו: כותרות, תת-פרקים, תרשימים שונים, תמונות וכד’. מומלץ לשים לב להדגשות שונות (“בולד”), ולבחון תחת כל ראש פרק מה הם הנושאים המרכזיים שלו. ניתן ומומלץ לסמן איכשהו את אותן נקודות חשובות, או לרשום אותן במקום נפרד כדי שנוכל להתייחס אליהן בהמשך.
2. שאלה (Question)
אחד השלבים האקטיביים והחשובים: קחו את אחת הנקודות החשובות שעברתם/ן עליהן בשלב הקודם, כמו ראש פרק, ותכתבו לגביה שאלות. נניח שקראת ספר של קורס שזה עתה נפתח, “מגפת הקורונה בישראל מתחילתה ועד סופה” (*הקשה בעץ*), והגעת לראש פרק בשם “תעשיית התרבות בצל המגפה”. נתחיל לשאול את עצמנו שאלות רק על סמך הכותרת ומעט מהטקסט המקדים, מהכלל אל הפרט:
“על מה הפרק מדבר, וכמה מההתמודדות של תעשיית התרבות הוא מקיף?”
“על אילו שאלות הפרק מנסה לענות?”
“כיצד התמודדה התעשייה עם ההשלכות של הסגרים?”
“אילו חלופות מצאה התעשייה להופעות חיות?”
השאלות שתכתבו כמובן יושפעו מההיכרות שלכם/ן עם הנושא ועם שאר החומר, ותוך כדי נסיון עם השיטה תלמדו לשאול שאלות מדויקות יותר לפני הקריאה הראשונית.
3. קריאה (Read)
פשוטו כמשמעו – קריאה קלאסית של החומר, אבל עם שינוי תודעתי מאוד משמעותי: הקריאה שלך הוטרמה בשאלות על התוכן, ותוך כדי קריאה תחפשו בצורה מודעת ולא מודעת, ותאתרו את התשובות בטקסט במקום לקרוא אותו “על עיוור”. חובבי/ות המרקרים יוכלו לשלב גם אותם ולסמן את הנקודות החשובות שעולות מהמפגש בין השאלות שכתבת לתוכן של הטקסט.
4. תיאור (Recite)
שלב התיאור או הדקלום הוא ההזדמנות לבחון את עצמנו: תאר/י במילים שלך את מה שקראת בשלב 3. ניתן לעשות זאת בלב, בהקלטה קולית או בכתב, ורצוי שבקצרה. לאחר מכן, תחזור/י לשאלות שכתבת בשלב השני ותראה/י אם יש ביכולתך לענות עליהן לאחר קריאה של קטע הטקסט. בהתאם לשליטה שלך בחומר תוכל/י לחזור לקרוא אותו פעם נוספת, או אפילו להוסיף שאלות ולשכתב אותן כדי שיתייחסו לנקודות המרכזיות והחשובות שעולות ממנו.
5. ביקורת (Review)
נו, איך היה? אחרי שיישמת את השיטה על כל הפרק, הגיע הזמן לחזור אל החומרים שכתבת עליו: שאלות, הערות ומירקורים שונים. האם “התמונה הכללית” ברורה מספיק עבורך, או שיש אזורים שהיית רוצה להרגיש יותר שליטה לגביהם? האם ביכולתך לסכם במילים שלך את הנקודות המרכזיות שעולות מהפרק, והחשיבות שלהם בתמונה הכללית של הקורס? השלב החמישי הוא ההזדמנות שלך לבחון את עצמך ולארגן את החומר בצורה שאפשר לחזור אליה בקלות ובנוחות לפני הבחינה או הממ”ן, ולהיכנס ישר לעניינים.
היופי בשיטת SQ3R, שהוא במידת מסוימת גם האתגר שלה, הוא הגמישות שלה והיכולת והצורך לעשות לה אדפטציה לדפוסי הלמידה שלך וחומר הקריאה הנתון. השיטה שהומצאה ע”י הפסיכולוג החינוכי פרנסיס פ. רובינסון עברה אינספור שינויים, תורגמה לשפות שונות ועובדה עם פרשנויות שונות של כל אחד מהשלבים, ותוך כדי אימון תמצאו את ה-SQ3R שלכם/ן.