מאת: יניב סובול
אי שם בחודש מרץ, העולם עצר מלכת: מפגשים חברתיים ואירועים בארץ ובחו”ל בוטלו, שגרת החיים שלנו שובשה והתעופה העולמית עמדה דום, אבל דווקא אחד המועדונים הכי בינלאומיים שלנו מצא חיים חדשים בצל הקורונה.
מועדון מודל האו”ם (Open MUN – Open University Model UN) הוא שלוחתה של האוניברסיטה הפתוחה לפרויקט מודל האו”ם (Model UN) העולמי, המאפשר לסטודנטים לקחת חלק בסימולציה פעילה של פעילות האו”ם. המועדון קיים זה מספר שנים, ובנוסף לפעילותו הארצית הרציפה, המועדון שומר על קשר הדוק עם מועדונים מקבילים מכל העולם ובימי שגרה יוצא למשלחות ואירועים יוקרתיים בארץ ובחו”ל. הפעילות במועדון מתבצעת לאורך שנה שלמה, וכוללת מפגשי הדרכה עם מאמן מנוסה שמלמד את רזי האו”ם במהלך שנת הלימודים.
לאורך השנה מתנסה המועדון בסימולציות שונות שמדמות ועדות של האו”ם, כאשר כל סטודנט מייצג מדינה אחרת ולומד עליה לעומק, ומנסה לקדם את האינטרסים שלה. במהלך המפגשים מתקיימות גם הרצאות חיצוניות, בהן מגיעים מרצים ומרצות מתחומים שונים ומעשירים את הידע של חברי המועדון. כמו כן, כמעט כל הפעילויות מתקיימות באנגלית תוך שמירה על הופעה אלגנטית (כן, גם בזום!).
אז האם למודל האו”ם הייתה “נחיתה רכה” ממציאות של כנסים בארץ ובחו”ל למציאות של ריחוק חברתי ואלכוג’ל? השבוע ראיינו את יו”ר המועדון הנכנס, דניאל מורד, כדי שיספר לנו אם העסק הזה עובד גם בזום. המסקנה שלנו: זה עובד נפלא, דניאל הוא סטודנט לעניין, ואם אתם חולי חו”ל או יחב”ל אתם פשוט חייבים להגיש מועמדות אחרי שתקראו עד הסוף:
ספר לנו קצת על עצמך: מה אתה עושה בחיי היום-יום, מה אתה לומד באוניברסיטה הפתוחה, ואיך כל זה הביא אותך למועדון מודל האו”ם?
אז אני דניאל מורד, בן 27 מטירת כרמל, סטודנט לתואר ראשון למדע המדינה ויחסים בין- לאומיים. מתחום התואר שלי ניתן להסיק שהנושא הזה, של פוליטיקה ויחסים בינלאומיים, הוא נושא הקרוב לליבי. יתרה מזאת, אני ממש אוהב לדעת מה שקורה, ולנתח אירועים ותהליכים שקורים בעולם. במהלך הלימודים נחשפתי, כחלק מהמידע שמפרסמת האגודה, למועדון מודל האו”ם. לא ידעתי יותר מידי על המועדון, אך עדיין החלטתי לנסות- כי מה כבר יש להפסיד?! ניגשתי לראיון, שם הסבירו לי על מודל האו”ם.
מודל האו”ם מהווה עבורי הזדמנות לחזק מיומנויות כמו אנגלית ועמידה מול קהל, מכיוון שלמידה מתוך עשייה היא משמעותית יותר, ההרגשה שלי לאחר שנה במועדון היא השיפור העצום בתחומים הללו. בנוסף, המועדון מאפשר לי ללמוד לעומק את תחום היחסים הבינלאומיים מנקודת מבט אחרת, ומקנה לי הזדמנות לרכוש חברים חדשים עם תחומי עניין דומים. אחרי שנה מדהימה ומלאה בחוויות במועדון, החלטתי להתמודד על תפקיד יו”ר המועדון אותו קיבלתי. אני מתרגש ומוכן לאתגרים החדשים שיבואו עם התפקיד.
מועדון מודל האו”ם של האוניברסיטה הפתוחה, בדומה למועדונים מקבילים בארץ ובעולם, עבר לפעילות מקוונת. ספר לנו כיצד זה השפיע על הפעילות השוטפת של המועדון, והאם המעבר הזה היטיב איתכם או איתגר אתכם.
באוניברסיטה הפתוחה שגרת הלימודים מתורגלת ללימודים מקוונים. לכן, עבורנו כסטודנטים של האו”פ, המעבר ללימודים וירטואלים לא היווה אתגר משמעותי. היות וסטודנטים רבים בוחרים לא אחת ללמוד קורסים באופן מקוון, המפגשים המקוונים לא היו זרים לנו גם לפני תקופת הקורונה. כמובן שיש משמעות גדולה גם למפגשים הפיזיים ומהנה הרבה יותר לפגוש את החברים מקרוב, אבל העיקר היה שאפשר להמשיך בפעילות הרגילה שלנו ועדיין לשמור על הכללים והבריאות שלנו. לכן המועדון עבר למפגשים וסימולציות בצורה מקוונת ללא שום עיכוב.
המעבר ללימודים מקוונים שיפר דברים מסוימים וגם איתגר במובנים אחרים: אחד היתרונות הגדולים של לימודים מקוונים הוא האפשרות ללמוד מכל מקום בארץ, הסטודנטים שלומדים במועדון גרים באזורים שונים, הלימודים המקוונים איפשרו לסטודנטים שגרים רחוק מהמרכז להשתתף בלי לצאת מהבית, וזה כמובן יתרון אדיר בכל הקשור לזמן. אחד האתגרים המשמעותיים שהיו זה ניהול סימולציות. המועדון לא התנסה אף פעם, כמו שאר המועדונים בארץ ובטח כמו רוב המועדונים בעולם, בניהול סימולציות או כנסים בזום. אך למרות האתגרים, הסימולציות והכנסים התקיימו בצורה טובה, ואפשר לומר שיצאנו מהם חכמים יותר במובנים רבים.
מאז פרוץ המשבר מתקיים דיאלוג מתמשך בין ציבור הסטודנטים למוסדות להשכלה גבוהה, התאחדות הסטודנטים הארצית וגורמים בממשלה, כאשר במרכז השיח עומדות זכויות הסטודנטים וההקלות המתבקשות עקב המעבר לשגרת לימודים שונה. איך לדעתך עלינו להמשיך את השיח הזה כדי שיהיה נחרץ ונוקב, אבל בו זמנית דיפלומטי ומכבד?
אני דווקא אתחיל מזה שהכל פוליטי: היחסים עם בן/בת הזוג, עם החברים, אפילו בתור לרופא בקופת החולים. הפוליטיקה היא למעשה אותה מערכת יחסים, אותו מאבק כוח. בפוליטיקה הלאומית, אינטרסים מיוצגים דרך אירגונים, אם זה מפלגות, קבוצות אינטרס, חברות עיסקיות וכדומה.
בשביל שקבוצת אינטרס תוכל השפיע על סדר היום, קיים הייתרון לגודל – ככל שהקבוצה תכיל בתוכה כמות גדולה יותר אנשים, ככה חוזקה ייגדל והיא תוכל להשפיע יותר על סדר היום. לא רק הכמות חשובה, אלא גם היכולת להטיל סנקציות. אני אתן לדוגמא את ועד עובדי נמל אשדוד, גוף המייצג בסה”כ 1500 עובדים ושיכול לאיים בשביתה שתפגע במשק אם מישהו רק יעיז לעצבן אותם, לעומת התאחדות המלונות המייצגת יותר מ-40,000 עובדים, ושביתה תפגע קשות דווקא במלונות עצמם. לכן היכולת של אירגון להטיל סנקציה היא חשובה כל כך.
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שאגודת הסטודנטים שלנו היא חלק ממנה, מהווה מעין גוף ייצוגי שמטרתו לקדם אינטרסים מסויימים של מעל 300 אלף סטודנטים וסטודנטיות אל מול המוסדות האקדמאיים ואל מול המדינה. זה הרבה יותר מועד עובדי נמל אשדוד. אך בשונה מועד העובדים, היכולת של התאחדות הסטודנטים להטיל סנקציות משמעותיות, אם בכלל, היא יחסית נמוכה. נניח שההתאחדות מחליטה לצאת בשביתת סטודנטים שבה לא נרשמים או לא מופיעים לסמסטר – שוברים את הכלים. הנפגעים העיקריים יהיו דווקא הסטודנטים עצמם משום שאי פתיחת הסמסטר משמעותו הארכת הדרך אל התואר, בה אף אחד לא מעוניין.
עם זאת, איני חושב שאפשר לזלזל בהתאחדות הסטודנטים או באגודה שלנו. אנשי מפתח רבים, אשר משפיעים על קבלת ההחלטות היו פעם אנשי אגודות הסטודנטים השונות, ואף עמדו בראשן. יש עם מי לדבר. לכן לדעתי, בעזרת שיווק טוב, ניתן יהיה לקדם את האינטרסים שלנו. אמנם איני בקיא באופן שבו הדברים מתנהלים בעת הזאת, אך הכי לגיטימי שגם נציגי הסטודנטים ישבו סביב שולחן מקבלי ההחלטות בכל הקשור לנושא ההשכלה הגבוהה.
הודות לקורס “יישוב סכסוכים בזירה הבינלאומית” אותו למדתי במסגרת לימודי התואר שלי ועליו אני ממליץ בחום, קיבלתי בין היתר איזושהי מסגרת לניהול משא ומתן, אומנם ברמה הבינלאומית, אך עדיין ניתן ליישם הרבה מאוד מהכלים הנלמדים בקורס – ההבנה של הצד השני, כלומר זיהוי הערכים החשובים לצד השני, הוא הדבר המשמעותי ביותר שלדעתי צריך ליישם במחלוקת, כי בלעדיו פשוט אי אפשר לפתור את המחלוקות. באמצעות זיהוי הערכים אצל הצד השני, ניתן למצוא אינטרסים משותפים והם תמיד קיימים, גם במחלוקות הקשות ביותר.
נרצה לסכם במסר שלך לסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה בתקופה שממשיכה לאתגר אותנו עם חוסר ודאות בריאותי, כלכלי ופוליטי: מה היית ממליץ לנו לעשות כדי לעבור את התקופה הזאת בשלום, ולא פחות חשוב – לצאת ממנה חכמים וחזקים יותר?
אנחנו אומנם נמצאים בתקופה מאתגרת לא רק כסטודנטים, אלא גם בעבודה, בפוליטיקה ובריחוק חברתי נוראי, אבל אני ממליץ תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחפש הזדמנויות במצב החדש. צריך לזכור שלמרות שהתקופה הזאת לא פשוטה, היא עדיין מהווה הזדמנות לדברים שלא יכולנו להתמקד קודם לכן. במועדון למשל, יש את כללי ה-ROP – Rules of Procedure שהם למעשה הכללים שבהם הדיונים מתבצעים, ויש המון כאלה. בדרך כלל נדרשים כמה שיעורים וחזרות על מנת ללמד אותם, אך היות והסימולציות עברו להיות ב-Zoom, נוצרה הזדמנות להקליט סימולציות, לערוך אותן, להוסיף הסברים, וככה ליצור סרטונים עם הסבר אשר מקלים על הלמידה של ה-ROP.
אני יכול גם לתת לדוגמא את עצמי: היה לי מנוי לחדר כושר כבר תקופה ארוכה מאוד אך ביקרתי בו לעיתים רחוקות, פשוט מחוסר זמן ושיגרה לחוצה. בזמן הסגר, נוצר לי הרבה זמן פנוי וניצלתי אותו על מנת לעשות אימונים בבית ומאז זה הפך להיות חלק משיגרה בה אני מתאמן כמה פעמים בשבוע. את המנוי ביטלתי. אך הדבר החשוב ביותר שצריך לקרות על מנת שנצא מכל זה מחוזקים הוא יצירה של ערבות חברתית ודאגה גם לאחר – למשל לדפוק בדלת של השכן המבוגר ולשאול לשלומו, אלו הם דברים שלא דורשים יותר מידי וכל אחד יכול לעשות כפי יכולתו. המשמעות עבור אותו שכן היא גדולה, אבל אתם ואתן תגלו שעבורכם המשמעות היא ענקית.
רוצים לחוות חו”ל גם מהבית, לשפר את האנגלית ואת יכולת הדיבור מול קהל, ואולי אפילו להצטרף אלינו לאירועים ומשלחות בארץ ובעולם ברגע שהדבר ייתאפשר? ההרשמה למועדון החלה!
>> להגשת מועמדות לחצו כאן
