מאת: יניב סובול
כולנו ראינו בחודשים האחרונים פלא טכנולוגי חדש: בינה מלאכותית שיודעת לחולל תמונות ריאליסטיות וציורים מרהיבים תוך שניות בודדות, על בסיס קלט של משפט בלבד.
מנקודת מבט מודרנית ובהסתכלות לאחור מדובר בפלא טכנולוגי שאין להפריז בחשיבותו, אבל גם במשמעויות החברתיות והכלכליות שלו – כניסה של טכנולוגיה ואוטומציה לעוד תחום בחיים שלנו, ועוד לתחום האמנות הנחשב לאחת מפסגות המימוש העצמי האנושי לצד מדע, דת, פילוסופיה ועוד. האם גם את זה הבוטים מאיימים לקחת מאיתנו?
זה לא סלבדור: הכירו את דאלי 2
מודלים של בינה מלאכותית לייצור תמונות קיימים כבר שנים, אבל הפופולרי שבהם הוא כנראה דאלי 2 (DALL-E 2) של חברת OpenAI. המודל עשה כותרות בכל העולם, והפך לויראלי בזכות יכולתו לקבל משפט ולהחזיר דימוי מדויק להפליא שלו בתוך כעשר שניות. את התמונה שבהמשך חולל דאלי 2 על בסיס המשפט “Agave plant, painting, Matisse”, או בתרגום חופשי “צמח אגבה, ציור, מאטיס”. התוצאה: תמונה שניתן היה לחשוד שנגנזה שנים במרתף בניס שבצרפת, פרי מכחולו של האמן אנרי מאטיס בכבודו ובעצמו. אבל מכחול מעולם לא נגע בה ובטח שלא זה של מאטיס, כי התמונה הזאת מעולם לא הייתה קיימת.
את התמונה הבאה התבקש דאלי 2 לחולל על בסיס המשפט “Portrait of a basset hound, 8k, photograph”, או בתרגום חופשי “פורטרט של באסט האונד, 8k, תצלום”. הכלב שבתמונה אולי נראה אמיתי, אבל הוא לא היה קיים מעולם. בדיוק כמו כל אובייקט, אדם או חיה הקיימים בתמונה שחולל דאלי 2, גם כלב הבאסט האונד הזה הומצא בתוך שניות בודדות ע”י בינה מלאכותית ולא תמצאו אותו באף מלונה או חצר.
דאלי 2 עורר רעידת אדמה של ממש בזכות יכולתו לחולל תמונות במהירות שאדם לא מסוגל להתחרות בה, מקצועי ככל שיהיה. להבדיל בין דימוי מעשה ידי אדם לפלט של בינה מלאכותית הופך עם הזמן לקשה עד בלתי אפשרי, והמציאות החדשה הזו עוררה שיח מגוון על תפקיד האמנות והעיצוב מעשה ידי אדם בעתיד הלא מאוד רחוק.
היתרון האנושי
השיח סביב המציאות החדשה שמכתיבה הבינה המלאכותית מעורר מחשבה על האפשרות שהאנושות הגיעה שוב לנקודת מפנה בחסות פריצת דרך טכנולוגית, שתהפוך מקצועות ותפקידים חברתיים מסוימים למיותרים או לנחוצים פחות. לצד זאת עולים לדיון היתרונות והחוזקות של הגורם האנושי בתהליך העיצוב והיצירה, והאפשרות לטפח אותם כדי להשלים את התחומים בהם בינה מלאכותית “תשיג” אותנו.
אחת הנקודות העולות בדיון הזה היא הצורך להעצים את תפקידו של האמן כגורם המוצא שילובים בלתי שגרתיים ששוברים מוסכמות ומייצרים אלמנט של הפתעה, כפי שהדגים מרסל דושאן המשמש עד היום דוגמה לאמן שחולל מהפכנות וחדשנות בקונטקסט החברתי שלו. התפקיד הזה עומד בניגוד כמעט מוחלט לבינה המלאכותית המסוגלת להתבסס אך ורק על המידע שהיא נחשפה אליו. אמנית העתיד כנראה תצטרך לחשוב היטב על המקום שלה כמהפכנית שיודעת לאתגר מוסכמות, ולא רק ליצור תמונות יפות. תיאוריות מסוימות של האמנות טוענות שזה הוא תפקידה של האמנית בלאו הכי, ובינה מלאכותית במקרה זה מתפקדת כזרז לזיקוק והעצמה של אותו התפקיד.
השפעה מיידית אחת שהייתה לבינה המלאכותית על האמנות היא דווקא שילוב של בינה מלאכותית בתהליך היצירה באופן שלא מחליף את הגורם האנושי אלא מעצים אותו. מאיירות שקיבלו גישה לדאלי 2 השתמשו בו כדי ליצור קומפוזיציות מעניינות ולהתבסס עליהן באיורים הכינו בהמשך, וסטודנטים לעיצוב תעשייתי השתמשו בדאלי 2 כדי לדמות כיצד ייראה כיסא ילדים בצורת ראש של פיל, או כוס קפה משולשת עם גימור ורוד מט. כך, הפך דאלי 2 לכלי ברשות האמנית והמעצב המעניק לו השראה וחוסך לו זמן בדרך ליצירה או מוצר מוגמר.
בעיניי, הבינה המלאכותית מזמנת חשיבה מחדש על מהות האמנות מעבר לצורה שלה, ועל האפשרות והצורך לשלב כלים חדשים בתהליך היצירה כדי להגיע לתוצאות רצויות בפחות מאמץ. הדאגה של אמניות ומעצבים לפרנסתם מובנת בעיניי ובהחלט חכם להיערך לבואם של הבוטים מבחינה מקצועית, אבל לצד מותם של רעיונות קודמים שהיה לנו על האמנות והעיצוב, המציאות החדשה טומנת בחובה לידה מחדש וזיקוק התמצית האנושית שמאחורי אותם תחומים: בעידן של “אמנות בוטים”, אמנים יצטרכו למצוא דרכים חדשות להתבטא, ומעצבות יצטרכו למצוא דרכים עמוקות יותר להבין ולהנגיש את העולם מבחינה חזותית. לגבי דבר אחד אין לי כמעט ספק: הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, וככל שנשכיל לקבל אותה יהיה לנו קל יותר לחיות לצידה ואף להשתמש בה כדי להעצים את היצירה ומשלח היד שלנו.