מאת: ג’אקי רשטר
ירושלים זו עיר קסומה: כל אבן, כל סימון וכל פסיעה הן פיסת היסטוריה מלאה בסיפורים חדשים שמתחברים לסיפורי העבר.
הסיור בירושלים היה עוד סיפור לאוסף של העיר הנפלאה הזו: למרות שלא הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה, עצם העובדה שדרכנו בעיר אשר נס החנוכה התרחש בה הוסיף עוד חלק בהצלחת המכבים.
הכל התחיל עם מפגש בשער יפו: מנורה כחולה וגדולה האירה את מיקום המפגש, כאשר לצידנו חומות העיר התמלאו באור חנוכייה וקבלת פנים של חג שמח, שחיממה אותנו למרות הקור הירושלמי. התחלנו את הסיור עם תזכורת למגוון הדתי שקיים בעיר: בובות ואורות חג המולד ליווי את דרכינו להיכרות עם סנטה קלאוס הישראלי. ההתרגשות הייתה באוויר, נכנסו לתוך המבנה ושם ראינו את סנטה, הקישוטים הנפלאים ואווירת חג המולד שמתקרב. נפרדנו לשלום מסנטה, והגענו למגדל דוד.
מגדל דוד הוא הרגע הראשון בסיור בו התחלנו להבין עד כמה סיפור חנוכה הוא לא רק סיפור שקרה לפני אלפיים שנה, אלא סיפור המלווה אותנו בהמון רגעים היסטוריים של העם היהודי. המדריכה הילה נתנה לנו טעימה מהרגשתם של המכבים בתקופת העצמאות תוך התמקדות דווקא ברגע יחסית מודרני: בשנת 1917, במלחמת העולם הראשונה, הגנרל אדמונד אלנבי נכנס לירושלים. היהודים שגרו באותה תקופה בירושלים קיבלו את פניו של הגנרל כמשחרר ובאותו הערב גם הדליקו נר ראשון של חנוכה. בשביל היהודים שגרו בירושלים, הבריטים סימלו שחרור מהמנדט העותמני אשר היה קשה עם יהודי האזור. ההרגשה של נס החנוכה שקרה ליהודים כשהחשמונאים שחררו את ירושלים מהיוונים, הייתה אותה הרגשה של נס חנוכה בשביל יהודי ירושלים עם בואו של הגנרל שיחד עם צבאו נכנס דרך שערי יפו וכבש את העיר.
בזמן ההליכה דרך סמטאות העיר העתיקה, הרובע היהודי התחיל להאיר לו למרחק. הדרכים הרטובות מטיפות הגשם שנופלות כל כמה זמן, קיבלו צבע של השתקפות אור מחנוכיות העיר שהתחילו להופיע. איזו התרגשות הייתה עם כל חנוכייה שראינו! המצלמות התחילו להציץ להן על מנת לשמור לזיכרון כל רגע של אור. היו חנוכיות עם שמש, והיו בלי שמש, חנוכיות בצורת מנורה וחנוכיות בתוך כדים עתיקים. המון סיפורים לכל חנוכייה, אבל אחת משכה את תשומת הלב שלנו: חנוכייה בפתח חלון בבית שבו היו 10 או יותר חנוכיות בצורת סולם. כל אחד מבני המשפחה הדליק את החנוכייה שלו, אבל מה שהיה מיוחד הוא דרך ההדלקה של החנוכייה הזו בצורת מדרגות, כלומר – כל אחד היה חייב להדליק בתורו בסדר מסוים וכך ליצור מדרגת חנוכיות על חלון הבית.
המון סיפורים התאספו להם בסיור: ירושלים בטיפותיה שליוו את דרכנו, הקור המיוחד של העיר, אור החנוכיות וחום הסיפורים של העיר אשר ההיסטוריה גרה בתוכה ותמיד מפתיעה אותנו מחדש. סיור החנוכיות היה כמו נרות החג: כל סיפור היה אור קטן אחד, שבסוף התחברו יחדיו לאור איתן.