מאת: ג’אקי רשטר
כשהתחלתי לתכנן את פעילות הספיד דייט היה לי חשש גדול, הרי להיכנס ללב של אנשים ולנסות לעזור להם ולהן למצוא שותפות ראויה לחיים זו אחריות גדולה.
יתרה מכך, להגיע למעמד זה בהיותי רווק גרם לי להרהר מעט בתפקיד שניתן לי – לבחור מה נכון ומתאים לעשות באירוע שמטרתו, מעבר להנאה וההתנסות, היא להכיר בין זוגות פוטנציאליים שחייהם אולי יישתנו אחרי הערב הזה. באחד מחיפושיי אחרי רעיונות לפעילות הגעתי במקרה לאיריס סלומון, מנהלת חברת “ספיד דייט” שהביאה את שיטת הספיד דייט מארה”ב לישראל כבר בשנת 2000. התרשמתי שיש לה רצון טוב ונכונות לגרום לפעילות להצליח באמת, תוך יצירת אווירה קלילה וכיפית אבל גם מרחב בטוח שניתן לפתוח בו את הלב. ממש כמו בדייט מוצלח, התחושה הפנימית אותתה לי שהיא האדם הנכון להתקדם איתו, ויצאנו לדרך.
הגעתי לערב האירוע עם ציפיות, ההתרגשות הייתה בשיאה ולצד זאת היו בי מעט חששות ותקווה גדולה שהאירוע יהיה בסדר. ואז זה קרה – ראיתי את איריס והצוות שלה ומאותו הרגע החיוך לא ירד לי מהפנים, הבנתי שאנחנו בידיים מעולות. לאט לאט המשתתפים והמשתתפות התחילו להגיע, המקום התמלא והאהבה מילאה את האוויר. איריס והצוות שלה הצליחו להוריד את הלחץ ולתת תחושה שיש על מי לסמוך, ולמעשה האמון באיריס היה כל כך גדול שהמשתתפים והמשתתפות דיברו איתה ממש כמו אל אחות גדולה, כזאת שהכירו כבר שנים ואפשר לפנות אליה עם שאלות ותהיות בתחום הרומנטי ובכלל. דייט אחרי דייט החיוכים על הפנים רק גדלו, נוצרו קשרים, ולא יכולנו שלא להרגיש שיש סיכוי אמיתי לאהבה. כשהתקרבנו לסוף הבנתי שהאירוע לא רק היה בסדר, הוא היה מצויין, ואיריס והצוות שלה הוכיחו שהן היו הבחירה הכי נכונה כי פשוט אין תחליף לניסיון ולאהבה כדי להצליח במעשים שלנו – בלימודים, בעבודה ובכל דבר אחר.
כשהאירוע הסתיים והאורות כבו, משהו בי דווקא לא כבה אלא המשיך לבעור – מין אש פנימית של אופוריה, המון פרפרים בבטן ומחשבות על הערב המיוחד הזה ומערכות היחסים והזוגות שעוד עשויים לצמוח ממנו. אני משאיר את אירוע הספיד דייט השלישי של מועדון אגודייט מאחור ומפנה מקום לציפיות לדברים גדולים ומדהימים אפילו יותר, ולאפשרות שגם בזמנים קשים ומשונים כמו התקופה האחרונה, עדיין יש סיכוי גדול לאהבה.