מאת: שירלי קדוש
ימי הקורונה הביאו איתם טרנד חדש: גידול צמחי בית. בשביל אנשים רבים, הצמחייה היא חלק בלתי נפרד מהנוף, גם אם מדובר על הנוף הביתי. ואיך מתקשר לזה המוח?
בשנים האחרונות פתח תחום חקר המוח כמה דלתות מפתיעות באיזון שבין גנטיקה וסביבה אשר מאפשר למעשה למוח לצמוח ולפרוח למקומות חדשים ולשגשג.
ממש כמו תאי גינון, ניתן לכוון צמיחה של קשרים נוירולוגיים. אם כך, כיצד אנו יכולים לסייע למוח ולטפח אותו? מערכת העצבים היא רשת של חוטים המחליפים ביניהם מידע. ככל שיש יותר קשרים עצביים באזור מסוים או בין אזורים שונים, כך התפקוד בהם וביניהם חזק יותר וגם יצירתי יותר. על פי חוקרים, בכדי להרבות ולחזק קשרים כל שנדרש הוא להפעיל כמה שיותר את המעגל העצבי במוח בפעולה שאותה אתם רוצים לחזק כמו למשל פתרון תרגילים במתמטיקה, נגינה על גיטרה, בישול, ניווט ולמעשה כל דבר – ממש כמו חיזוק השרירים על ידי אימון גופני. מכאן שאם אתם חזקים במספרים זה לא אומר שלא תנחלו הצלחה בלכתוב רומן.
כידוע, כדי לטפח גינה, צריך, אדמה, מים, אור ואפילו דשן ועל אלה למעשה אחראיים תאי גלייה המשמשים כדבק המחזיק את הקשרים הקיימים. ואולם, כל גנן יודע שפעולות מסוימות כדוגמת גיזום והסרת פסולת הן לא פחות חשובות בעבור גינה מטופחת אשר עליה אמונים תאי המיקרו גליאליים. במילים אחרות, המוח הוא איבר עם קיבולת מוגבלת ולכן מלבד העבודה על חיזוק הקשרים, צריך גם לדעת לגזום אותם ולעצב את ״הגינה המוחית״ שלנו. כלומר לפנות מקום לקשרים חדשים. דבר זה נעשה על ידי זיהוי של התאים המיקרו גליאליים את הקשרים שנמצאים פחות בשימוש על ידי סימון של חלבון ובכך יודעים להשמיד אותם, ״לגזום״. ממש כמו מעין תהליך של ביקוש והיצע.
תהליך הגיזום המוחי האוטומטי הזה מתרחש כאשר אנחנו ישנים, זמן שבו תאי המוח שלנו מתכווצים, ולכן זו אחת הסיבות ששינה היא אחד מגורמי המניעה היעילים בפגיעה ביכולות קוגניטיביות ואף משפרת את יעילות הלמידה שלנו. יחד עם זאת, יש ביכולתנו לשלוט במידה מסוימת על מה שהמוח שלנו עתיד למחוק בשנתנו וזאת על ידי חשיבה על דברים שחשובים לנו, מכאן שכדאי שתהיו מודעים למה שאתם חושבים ושמים עליו פוקוס. למעשה, התודעה שלנו היא גורם נוסף המשפיע על יעילות המוח שלנו יחד עם הגנטיקה והסביבה והיא עושה את זה גם עם החלק התת מודע.
לסיכום, לקול שלנו ובעיקר לקול הפנימי שלנו, לתודעה, יש חשיבות לא מבוטלת ולכן יש ביכולתנו לקחת אחריות על גורלנו. כפי שרנה דקארט אמר: אין די בשכל טוב, צריך גם לדעת להשתמש בו.