מאת: אליה פינסון
שנת תשפ”א הגיעה לתומה, ובמבט לאחור, חווינו לא מעט טלטלות.
חוץ מהקורונה כמובן, היו בחירות גדושות בחילוקי דעות, מבצע שומר החומות, ונדמה ששוב אנו מתפלגים ובכך מתרחקים שנות אור מחזון האחדות. יום כיפור מזמין אותנו להוריד את האצבע המאשימה ולשאול: מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו למען עתיד טוב יותר? היה זה גנדי שאמר, היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. ואת דבריו אפשר ליישם גם בלי אקטיביזם רדיקלי, רק באמצעות שינוי הרגלים ישנים ואימוץ דרכי פעולה מיטיבות יותר.
הנה כמה רעיונות קלילים בתור התחלה:
1. תרגישו כמו בבית, מחוץ לבית
רגע לפני שאתם זורקים רגליים יחפות על השולחן, אין הכוונה למשמעות הנוחה של הביטוי, אלא ליחס שלנו כלפי המרחב הציבורי. בואו נודה בזה, הזבל שלנו לא “נבלע ע”י האדמה”, וכולנו הכחשנו את זה מפעם לפעם. במקרה הטוב, אדם אחר (ואולי מבוגר יותר) הרים אותו במקומנו ובמקרה הפחות טוב, הוא נשאר לטנף את המרחב הציבורי. חשבו על הפרקטיקה מראש ומצאו פתרונות קבועים: פח אשפה קטן ברכב, שקיות זבל מפוזרות במקומות אסטרטגיים ובהישג יד. כך לא תצטרכו להסתובב עם עטיפת במבה בכיס עד הפח הקרוב, וכולם יהיו שמחים יותר.
2. צרכו תוכן מקורי
בעידן שבו האצבע קלה מדי על המקלדת, קל לשכוח שמאחורי התוכן האהוב עלינו נמצאים יוצרים שהשקיעו זמן בלתי מבוטל כדי לייצר לנו בידור מהנה. ראוי לזכור שמאחורי כל יצירה נמצא יוצר. למזלנו, קל מתמיד לוותר על ההורדות המסורבלות והבלתי-חוקיות, כיוון שההיצע הרחב עולה על כל דמיון ומאפשר נגישות קלה במחיר סמלי יותר. כבר לא צריך לשלם עשרות שקלים כדי להשכיר סרט בבלוקבסטר כשיש את Netflix. ערוצי המוזיקה השונים מציעים גישה לתכנים מוזיקליים מקוריים בתשלום סמלי חודשי, ופלטפורמות משחק מאפשרות לוותר על עלויות אריזה ותיווך, ובכך מוזילות את המחירים בשוק. השפע הטכנולוגי מקל עלינו לצרוך תוכן מקורי וחוקי.
3. תנהגו כאילו אתם בטסט
טוב, אולי מינוס הלחץ והחרדה, אבל בלי לשכוח: מתן זכות קדימה זה לא פריווילגיה, אלא ממש חובה. בואו נודה בזה, זו אחת מנקודות התורפה של החברה הישראלית; כולנו מרגישים אסירי תודה לנהג שעצר לנו במעבר חצייה, או נתן לנו זכות קדימה כשרצינו לצאת מחנייה ברוורס, וזה די אבסורד. מצד שני, מנהגים כמו שימוש בצופר בהגזמה ושלא לצורך, הפכו לגיטימיים מדי. אין טעם לשפוט את עצמנו בחומרה, שהרי נהיגה למדנו דרך צפייה באחרים וחיקוי. אנחנו בעצמנו מהווים מודל לחיקוי בנקודת זמן כלשהי. בואו נשתמש בידיעה הזו כדי לשבור את השרשרת, ולתרום לתרבות נהיגה אדיבה ובטוחה יותר, לפחות לדורות הבאים.
4. אל תשכחו את מילת הקסם
הגעתם לתחנת הרכבת בריצה כדי לגלות שנותרו לכם עוד כמה דקות. אתם מנצלים את הזמן כדי להזמין הפוך קטן בדוכן הקרוב. אתם ממהרים, אז כל מה שיוצא לכם מהפה זה “הפוך קטן”. נכון, לא מדובר בהתבטאות גרועה במיוחד.. ובכל זאת, בין האפשרות הזו לבין האדיבה יותר, שכוללת גם שלום ותודה, מפרידות כחמש שניות. זה הכול! חמש שניות כנראה לא יגרמו לכם לאחר לרכבת, אבל אולי יעשו לאדם מאחורי הדלפק את היום, יעוררו השראה קטנה במי שעמד בתור מאחוריכם ואולי אפילו תקבלו חיוך בחזרה וקפה טעים יותר.
זכרו, העולם בנוי משרשרת אינסופית של יחסי גומלין. לכל מחשבה, מילה ומעשה יש השפעה עצומה, גם אם היא לא ניכרת באופן מיידי ממש. אל תהיו קשים מדי עם עצמכם, שהרי גם גנדי לא נולד כחסיד אומות העולם. היו סלחניים, כלפי עצמכם וכלפי אחרים, עשו השתדלות להפוך למודעים יותר לחלקכם בעולם. פשוט ככה, וככה פשוט. זו הסליחה הטובה ביותר!