מאת: שירלי קדוש
בכל יום בחיינו אנחנו מקבלים אלפי החלטות במהלך היום.
לעתים הבחירות שלנו נעשות באופן אוטומטי ואף לא מודע, ולעתים אנו נתקלים במצבים בהם נדרשת מחשבה והעמקה בקבלת החלטה בדבר מסוים. בשבוע הבא יתקיימו הבחירות לכנסת ה-22 שבהן יקבע מי ירכיב את הממשלה הבאה ואנחנו נעמוד בפני החלטה אקטיבית בעלת השפעה רבה. בהקשר הזה, במהלך מערכת הבחירות הנוכחית נתקלתי במגוון סוגים של מצביעים – הנחרצים, המתלבטים ואלה שאיבדו עניין במימוש זכות הבחירה שלהם כך שבפועל בוחרים בעצם שלא לבחור.
אחד מתהליכי קבלת ההחלטות לפי הפילוסופית רות צ’אנג הינו כאשר משווים בין שני דברים ברי השוואה, וייתכן מצב שבו אפשרות א’ טובה מבחינות מסוימות ואפשרות ב’ טובה מבחינות אחרות, ולכן לא ניתן לקבוע איזה מהן טובה יותר. בנוסף, צ’אנג טוענת כי גם אם היה לנו את כל המידע האפשרי על ההשלכות של הבחירה שלנו בעתיד, ואפילו אם היה באפשרותנו לכמת באופן אמפירי מי מהאפשרויות טובה יותר עבורנו, עדיין ייתכן מצב שבו יהיה לנו קשה לגבש החלטה סופית.
אם כך, איך נדע במה לבחור?
לשמחתי, בני האדם הינם יצורים לא רציונליים שאינם פועלים רק על סמך נתונים יבשים, ולכן הם נוטים ליצור ערכים לדברים. בבחירות הקרובות, מלבד הבחירה בנוגע לאיזה פתק אנו שמים בקלפי, אנחנו בוחרים גם בערכים שמאפיינים את המפלגה בה אנו בוחרים ובכך, גם את המאפיינים של הזהות שלנו. כאשר אנו עומדים לבחור, עלינו לבדוק מה היא הזהות שלנו ומה תואם לה וזאת על סמך בחירות דומות שעשינו בעבר ואיתן הרגשנו שלמים יותר. בעצם, הבחירות שלנו הן פעילות בלתי פוסקת של הבניית זהות ותמיכה בה. אגב, בגלל זה ככל שמתבגרים יותר קל לנו לקבל החלטות כי כבר יש לנו זהות מגובשת יותר וגם כי יש לנו ניסיון בהתחייבויות שעשינו בעבר וכן בעבודה הרגשית שביצענו בעקבות הבחירות שלנו.
במובן הזה, זה קצת כמו התאהבות. אנחנו לרוב לא יודעים מדוע אנחנו מתאהבים באדם אחד ולא באחר, אבל מרגע שהתאהבנו אנחנו מנסים לשמר את ההרמוניה הרגשית עם הבחירה שלנו. אם כך, כמו שצ’אנג טוענת, לבחור זה כמו להתאהב, אבל לחיות עם הבחירה זה כמו לחיות עם האדם שהתאהבת בו. מכאן עולה כי בבחירות הקרובות רובנו הולכים לבחור באדם שהתאהבנו בו אך נשאלת השאלה האם אנחנו עדיין מאוהבים? בין אם התשובה היא חיובית או שלילית, השאלה החשובה יותר שעולה היא האם המנהיג שאותו אנו בוחרים מייצג את הערכים שלנו.