מאת: שירי שדה
בתקופת הקורונה התפנתה לרובנו כמות רוויה של זמן פנוי, זמן שיכולנו לנתב לצבירת הון, למידת שפה חדשה או סתם לבילוי עם חברים. עם זאת, מסתבר שחלקנו הגדול בחר לנצל אותו בצפייה בנטפליקס.
על פי דו”ח שפורסם על ידי נטפליקס בחודש אפריל האחרון, מספר המנויים בתשלום של ענקית הסטרימינג קפץ ברבעון הראשון של 2020 (עם תחילתה של הקורונה) ב-22.8%, לעומת הרבעון הראשון של 2019.
כדי לסבר לכם את האוזן, מדובר על גידול של 15.77 מיליון מנויים משלמים שנוספו ל182 מיליון המשתמשים הקיימים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם, פי 2 ממה שנטפליקס חזתה שיקרה.
קל מאוד יהיה לטעון שהמשקל על הנתונים הבלתי נתפסים הללו יושב רק על העובדה שכולנו נמצאים בבית ונעים לנו להעביר את הזמן בצפייה בסדרות וסרטים, אבל למה דווקא נטפליקס? ומה היא עושה כדי לגרום לנו לבלות שעות (ואף ימים) מרותקים למסך?
נטפליקס הגיחה לחיינו בשנת 1997 כשהיא התחילה בכלל בתור חברה להשכרת תקליטורי DVD (תזכירו לי מה זה?). בשנת 2007 נטפליקס החלה להזרים אליה תכנים, ב2010 התרחבה גם לקנדה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים וב2013 החלה נטפליקס להפיק תוכן מקורי משלה. לאחר שהשיקה את הסדרה הראשונה שלה, “בית הקלפים”, הפכה נטפליקס לספק שירותי המדיה הגדול ביותר בעולם כולו, כשב2016 גם ישראל הצטרפה לחגיגה יחד עם 189 מדינות נוספות שפעילותה של נטפליקס הורחבה אליהן.
נטפליקס הותירה אבק ל״בלוקבאסטר״ והיום היא מובילה את חוד החנית של מהפכת הסטרימינג. הסוד של נטפליקס (חוץ מהעובדה שבסוף כל פרק היא כבר מריצה לכם את הפרק הבא מבלי לשאול וכוח האינרציה בדרך כלל מנצח), הוא האלגוריתם שלה המציע חווית משתמש הכוללת המלצות של תכנים בהתאם להעדפות אישיות. ממש כאילו נטפליקס פגשה אתכם בטיול בהודו או העבירה איתכם שמירה בצבא, היא מתיימרת להכיר אתכם מספיק טוב כדי לדעת מה אתם אוהבים, אולי אפילו טוב יותר משאתם מכירים את עצמכם.
ספרה של ג’ינה קיטינג מ2012, Netflixed, מדבר על כך שיש לנו נטיה לחשוב על האלגוריתם של נטפליקס כחבר הכי טוב שלנו ולא כשירות של חברה מסחרית שמטרתה מיקסום רווחים מרבי ככל הניתן.
קיטינג טוענת שבעשור האחרון נטפליקס והאלגוריתם הוכיחו עד כמה לבני האדם יש נטייה לייחס תכונות אנושיות למערכות אלגוריתמיות שלומדות להכיר את הבחירות וההעדפות שלנו באמצעות נתוני הדאטה שנאספים עלינו בכל אתר אליו אנו גולשים. אלגוריתמים חכמים מספיק יכולים להסיק מפעילותנו ברשת המון: קווי אישיות, מין, מצב משפחתי, דעה פוליטית, מיקום גאוגרפי, מצב רוח ועוד שורה ארוכה של קטגוריות שמאפיינות אותנו באופן דינמי שמשתנה בכל רגע. כדוגמא לכך, כשאישה בהריון גולשת ברשת היא נכנסת לקבוצת פייסבוק לאמהות טריות, היא מחפשת מידע על בדיקות לעובר באתר קופת החולים ויוצרת עוד ועוד פעילויות גלישה המעידות עליה כאישה בהריון ומסגירות אותה.
לנטפליקס יש מידע לא רק אודות היסטוריית הצפייה/הדירוג שלנו, מנויים אחרים בעלי טעם והעדפה דומים לשלנו או הז’אנרים המועדפים עלינו, אלא גם על השעות בהן אנחנו בדר”כ צופים, המכשירים דרכם אנחנו נוהגים לצפות ומשך הצפייה הממוצע שלנו. לדבריו של טוד ילין, מנהל המוצר של נטפליקס: “יש לנו 300 מיליון צופים ומבחינתי זו הזדמנות ללמוד. באמצעות המנוי שלי, למשל, צופים בפרופילים שונים אני, ואשתי, והבן והבת שלי, ואבא שלי. כשאני פותח את נטפליקס, האלגוריתם מציג לי את הדברים שכנראה מעניינים אותי. לאבא שלי או לאשתי למשל הוא מציג דברים אחרים לחלוטין כשהם נכנסים לפרופילים שלהם”.
כנראה שנמשיך לצפות בנטפליקס, גם אחרי קריאת המאמר הזה. נותר לנו רק לקוות שלא לסיים כמו המודלים העתידיים האלה ממחקר שנעשה בבריטניה, שהרבו לצפות בנטפליקס למשך מרבית חייהם.