דבר היו"ר
דבר היו"ר היוצאת, לילך חייבי מנחם

לילך חייבי מנחם מסכמת שנתיים של עשייה אינסופית על כסא היו"ר, עם הפנים לעתיד. תודה ובהצלחה בהמשך!

דרגו עכשיו:


"וואו אני באמת לא יודעת מהיכן להתחיל. איך מסכמים שנתיים מטורפות כאלה?

אי שם בסתיו 2014, בקמפוס קלאוזנר בתל אביב, נקלעתי לשיחת חולין עם סטודנטית כמוני, שלמדה לצידי במסלול הלימודים, שהייתה בעיצומם של טיפולי פוריות וניסתה לקבל הקלות בשל מצבה ונתקלה שוב ושוב בחומה בצורה וללא מענה הולם. במרכז השיחה היה דיון על יחסה של האקדמיה לסטודנטים הורים בכלל וכלפי אמהות בפרט, מציאות לא פשוטה של צעירים רבים בישראל גם כיום. הייתי בעצמי אז אימא טרייה לבתי ליאה המקסימה (מאז הצטרף אלינו גם ליהוד ואולי, בזמן שאתם קוראים את השורות הללו, נסיכה נוספת..) ועם השאיפה להתקדם במסלול אל התואר, המשימות האקדמיות הבלתי נגמרות ומשרה מלאה. בקיצור, חתיכת אתגר. "לא יכול להיות!". זו הייתה תגובתי כשהבנתי, כי אמנם יש באוניברסיטה נהלים לנושא המורכב אך אלו נהלי המועצה להשכלה גבוהה, ללא הסדרה אמיתית פנים-מוסדית, כי אין כתובת ברורה באוניברסיטה שתתן מענה לנושא זכויות סטודנטים הורים וכי ההתייחסות לנושא- מועטה במקרה הטוב. עוד באותו הערב, החלטתי להתגייס ולהירתם לפעילות הציבורית למען הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. נבחרתי לכהן כחברת מועצה למשך שנתיים, את חלקן מילאתי כחברת ועדת ביקורת של האגודה. כבר כחברת מועצה, יזמתי והקמתי, יחד עם שותפות ושותפים מדהימים לדרך, את מועדון "או"פל'ה" לסטודנטים הורים באוניברסיטה, שהלך והתפתח והיום הוא חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מפעילות האגודה והאוניברסיטה, בשיתוף מחלקת דיקנט הסטודנטים, המספק תכנים, העשרות ופעילויות לכל המשפחה.

לפני שנתיים נבחרתי לשרת אתכן.ם כיו"ר האגודה. מה עשינו, אני ועמיתיי להנהלה, חברי הנשיאות והמועצה ועובדוי.ת האגודה? באמת שקצרה היריעה מלהכיל. בכל זאת, על קצה המזלג:

 שינינו את שם האגודת ל"אגודת הסטודנטיות והסטודנטים" בהתאם לרוח הזמן והשוויון המגדרי שהיה נר לרגלנו לכל אורך שירותנו בהנהלה. עוד כחברת מועצה, הקמתי יחד עם שותפים ושותפות נהדרים לדרך, את מועדון או"פל'ה לסטודנטים הורים באוניברסיטה, ובשנותיי כיו"ר הוא הפך למועדון משמעותי ומלא בתכנים, הרצאות והעשרות. השיא היה בהקמת קבוצת מיקוד שעסקה בזכויות סטודנטים הורים ויצאה במשלחת מיוחדת לפינלנד למעין מחקר השוואתי בנושא, וביום הסטודנט המיוחד להורים וילדים בקיץ שעבר – אירוע מקסים בו לקחו חלק 1000 משתתפים, סטודנטים וילדיהם, ביום כיף ומהופעות של מיכל הקטנה וסטטיק ובן-אל. הקמנו את "רוצים שינוי", פרויקט מיוחד במסגרתו אנו עורכים "משלחות נושא" לסטודנטים שלנו בחו"ל בנושאי דיפלומטיה, חינוך, לימוד השואה, עסקים, קשרים חברתיים ועוד. לקחנו תחת אחריות האגודה קפיטריות בארבעה מרכזי לימוד גדולים לשיפור השירות והאיכות, חילקנו בכל שנה עשרות מלגות לסטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטה והפצנו מאות מלגות נוספות, צ'יפרנו מילואימניקים ומילואימניקיות במלגות והטבות נוספות כי הכי מגיע להם, הוצאנו משלחת מיוחדת של סטודנטיות, נשים מנהיגות לפולין שכולה העצמה נשית והעצמה נשית בזכרון השואה, משלחת שתועדה בסדרה "נקודת מבט" ב"כאן" (תאגיד השידור הישראלי). הובלנו למעורבות חברתית, התנדבות בבתי חולים, הגדלנו את כמות המנדטים ובהתאם, את ההשפעה של הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה בארגון יציג- התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצי והקמנו את קבוצת הכדורשת הראשונה לנשים במוסד אקדמי. הקמנו את תא סמ"ן לשיפור נגישות ופעלנו לקידום רווחת זכויות העובדים, הקמנו את התא המזרחי ואת מועדון ההכרויות 'אגודייט'.

אני יכולה להמשיך ככה באמת עוד הרבה זמן..

במשך השנתיים היו גם לא מעט קשיים ולעיתים אפילו משברים. על כולם התגברנו, אני וצוות האגודה, בעזרת הרבה סבלנות, עזרה והקשבה, אבל בעיקר עם המון המון אהבה. אהבה לעשייה, לתרומה, לאגודה, לאוניברסיטה ובעיקר לכן.ם – הסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.

ויש עוד כל כך הרבה עבודה. עוד כל כך הרבה מה לעשות וכל כך הרבה עוולות שיש לתקן. אלו היו שנתיים מטורפות ועשינו באמת המון. אבל יש עוד הרבה שלא הספקנו ולצערנו, המציאות מייצרת לנו כל הזמן עוד ועוד נושאים לטיפול. בכל מקרה, התשוקה שלי להמשיך, לעזור ולעשות למען הסטודנטיות והסטודנטים ולתקן את החברה בישראל לא יודעת שובעאני מתכוונת לנצל את הניסיון העצום שצברתי בשנתיים על כסא היו"ר על מנת להמשיך ולעשות זאת: לשפר את מצבם של הסטודנטיות והסטודנטים, באוניברסיטה הפתוחה, ובישראל בכלל.

בשבוע שעבר נערכו בחירות למועצת האגודה באוניברסיטה. נבחרה נבחרת מצוינת ואני בטוחה שיחד עם היו"ר החדש, ליאור פליק, סגנו רועי דיין וההנהלה החדשה, שזו ההזדמנות לאחל להם הרבה הצלחה, וביחד עם צוות העובדים המסור של האגודה, נמצא את הדרך להמשיך ולהשפיע למען הסטודנטים ויודעים מה?? למען החברה בישראל.

אסיים כמובן בתודות:

לנשיא האגודה, איש משכמו ומעלה ושותף מוכשר, גבריאל בן חיים על התמיכה ועזרה בכל זמן ובכל שעה, וכמובן על העשייה הבלתי נגמרת עם מחויבות שיא לטובת הסטודנטיות והסטודנטים וכמובן לסגני המדהים רועי אדמוביץ' שהיה לי לעזר על כל הסבלנות וההירתמות. 

כמו כן, אני רוצה להודות להנהלת האוניברסיטה ולעובדיה על התמיכה והאוזן הקשבת בעזרה ובקידום פרויקטים לטובת הסטודנטיות וסטודנטים ועל האמונה לאורך כל הדרך בקדנציה האחרונה .

למשפחתי היקרה לי מכל שהייתה סבלנית כל כך כלפיי וסלחנית על שעות רבות של היעדרות  ועבודה בשעות לא שעות. לילדיי המקסימים, ליאה, ליהוד והזאטוטה הקטנה שמצטרפת (ברוכים הבאים מתוקונת..). לבעלי המדהים לירוי שתמיד שם בשבילי, מקשיב, עוזר, תומך .

ולכן.ם, הסטודנטיות.ם, אני רוצה להודות על התקופה הנפלאה שאקח ממנה זיכרונות רבים ויפים להמשך. תודה על המילים הטובות, בעיקר על הפירגון. פירגון מכם נותן דלק ומוטיבציה לעוד ימים רבים של עשייה ומרים אותי הכי גבוה שאפשר .

לסיום, אני רוצה לקוות ולהאמין כי בתקופתי הצלחנו לגרום לכן.ם להרגיש טוב. חשוב שתדעו שהאגודה היום חזקה וקשובה ולא מפסיקה לעבוד למענכן.ם ובשבילכן.ם .

מאחלת לכולכן.ם הצלחה בלימודים והמשך הדרך

מברכת את חברי הנשיאות וההנהלה החדשים שישתלבו בקלות ומהירות וימשיכו להצליח לשפר ולהביא את האגודה לגבהים חדשים כדי שכולנו נוכל להמשיך ליהנות מהשירותים ומהוואי שהאגודה מספקת .

אני עדיין כאן אתכם.ן וזמינה לכל בקשה לעזרה, התייעצות, מילה טובה.

אנחנו עוד נתראה,
בינתיים, אתן.ם מוזמנות.ים לעשות לייק לדף הפייסבוק שלי כאן > ולשמור על קשר

אוהבת,

לילך חייבי מנחם